נדודי שינה (אינסומניה)
הכל על נדודי שינה
כולנו זקוקים לשינה. השינה חיונית ביותר – למנוחה ולפעילות התקינה של המוח, המערכת החיסונית ולתהליכים גופניים שונים.
עם זאת, לא פעם נראה שהשינה חומקת מאיתנו. אנחנו לא מצליחים להירדם, מתעוררים מספר רב של פעמים בלילה או מקיצים מוקדם ולא מצליחים לחזור לישון. אם אתם חווים אחד או יותר מתופעות אלו – דעו שאתם לא לבד.
אינסומניה, או נדודי שינה בעברית, היא תופעה שכיחה. לאורך זמן, אינסומניה עלולה לפגוע ביכולת התפקוד שלנו בשגרה ולהביא למגוון השלכות שליליות נוספות.
מהם הגורמים לבעיה? כיצד מאבחנים אינסומניה? מהן ההשלכות השונות והטיפולים הקיימים?
במאמר זה ריכזנו עבורכם את כל המידע החשוב בנושא.
מהי אינסומניה?
ההגדרה הרשמית של אינסומניה היא חוסר שביעות רצון של המטופל מאיכות או כמות השינה, שמתבטאת בקשיי הרדמות, קושי בשמירה על רציפות השינה או השכמה מוקדמת, שמתרחשים יותר משלוש פעמים בשבוע, למשך יותר משלושה חודשים, ופוגעים בתפקוד היומיומי בצורה כזו או אחרת.
כלומר, נדודי שינה יכולים להיות עניין חולף, אך אינסומניה היא בעיה כרונית, שמלווה את האדם לאורך זמן.
עד כמה הבעיה שכיחה?
שכיחותה של אינסומניה בעולם הולכת וגדלה, וכיום כ- 20% מאוכלוסיית העולם סובלת מהבעיה.
מנתונים שפורסמו בסקר חברתי של הלמ"ס לשנת 2017, עולה כי כ-26% מהישראלים (בני 20 ומעלה) מתקדים להירדם באופן קבוע, או לישון במשך לילה שלם.
מתוכם 15% חווים קשיי שינה כמעט מדי לילה ו- 11% מתלוננים על קשיי הירדמות או שינה שמתרחשים פעמיים עד 3 פעמים בשבוע.
מה הגורמים לאינסומניה?
ישנם מגוון גורמים שעלולים להוביל לאינסומניה:
- גורמים חיצוניים מעוררי סטרס – משברים ואירועים מעוררי סטרס מעלים את הסיכון לאינסומניה. זאת, מכיוון שאירועים חיצוניים שונים עלולים לעורר בנו דאגה וחרדה ולהפריע לנו להירדם. כך לדוגמא, תקופת משבר הקורונה שכיחות האינסומניה עלתה. באותו סקר שבוצע ע"י הלמ"ס נמצא ש-12% מהסובלים מקשיי שינה דיווחו על דאגות שמפריעות להם לישון.
- גורמי סיכון פנימיים – כאמור, רובנו כולנו נחווה במהלך החיים קשיי שינה ברמה כזו או אחרת, אך ישנם גורמים פנימיים מסוימים שעלולים להנציח את הבעיה ולהפוך אותה לכרונית, ביניהם גנטיקה, גורמים התנהגותיים וקוגניטיביים. בנוסף, גורמים אישיותיים כדוגמת דאגנות, נטייה לחרדה ולדכאון והתעסקות יתר בבעיה עלולים להגדיל את הסיכון לפתח אינסומניה כרונית.
- מגדר – אינסומניה שכיחה יותר בקרב נשים. בנוסף, נראה שהסיכון לאינסומניה גדל אף יותר בקרב נשים בגיל המעבר.
- קיים קשר בין בדידות ומצב-סוציואקונומי נמוך לבין אינסומניה
כיצד מאבחנים אינסומניה?
על מנת לקבוע אם מדובר באינסומניה יש צורך באבחנה קלינית על ידי רופא שינה, הכוללת תשאול לגבי הסימפטומים הקיימים. במידה והאדם מתמודד עם קשיי הרדמות, קושי בשמירה על רציפות השינה או השכמה מוקדמת, שמתרחשים יותר משלוש פעמים בשבוע, למשך יותר משלושה חודשים, ופוגעים בתפקוד היומיומי בצורה כזו או אחרת – הוא יאובחן כסובל מאינסומניה.
ברוב המקרים אין צורך בבדיקת שינה.
מהם התסמינים של אינסומניה?
תסמינים שנוגעים לשינה עצמה ומופיעים סביב שעות השינה:
- קשיי הירדמות
- יקיצה מוקדמת וקושי לחזור ולהירדם
- התעוררויות רבות במהלך השינה
- עוררות יתר – פיזיולוגית (דופק מואץ), מנטלית (סטרס ודאגה) וקוגניטיבית
תסמינים נוספים שעלולים להופיע במהלך היום
- עייפות – שינה לא איכותית עלולה להוביל לתחושת עייפות ותשישות במהלך היום
- דאגנות – עיסוק בקשיי השינה שמלווה את האדם לאורך שעות הערות, לרוב לצד ניסיון לחפש פתרונות לבעיה.
- 'השלמת' שינה – שינה במהלך היום, שנועדה 'לצפות' על חוסר השינה בלילה.
מהן ההשלכות של אינסומניה?
כיום אנו יודעים שאינסומניה כרונית חושפת את הסובלים ממנה לסיכונים והשפעות בריאותיות רבות לטווח הארוך, החל מתחלואה לבבית, שבץ, יתר לחץ דם, סוכרת והשמנה, ועד לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי וירידה בביצועים.
מחקר שעקב אחר חצי מיליון מבוגרים במשך 10 שנים מצא שככל שאדם סובל יותר מתסמיני נדודי שינה, כך הוא חשוף יותר לתחלואה לבבית ולאירועים מוחיים.
מחקר אחר, שכלל מעקב אחר למעלה מ-14,000 איש לאורך 6 שנים ופורסם בשנת 2022 מצא קשר בין תסמיני אינסומניה לבין סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2.
מחקר שעקבו אחר כ-15,000 איש במשך 14 שנים מצא שככל שאדם סובל יותר מקשיי שינה כך הסיכון לתמותה עולה.
אחד המחקרים שפורסמו לאחרונה (2023) וכלל מעקב לאורך 14 שנים, מצא קשר בין תסמיני אינסומניה לבין לירידה בתפקוד קוגניטיבי.
מעבר לכך, הנטל הכלכלי והעלויות הישירות והעקיפות של הסובלים מאינסומניה הם משמעותיים. מחקר שבוצע בנושא בקנדה, מצא שהעלות השנתית של אינסומניה בקוויבק עומדת על כ-6.6 מיליארד דולרים קנדיים.
מהן אפשרויות הטיפול באינסומניה?
כיום ישנן מספר אפשרויות לטיפול באינסומניה:
טיפול התנהגותי קוגניטיבי
הקו הטיפולי הראשון הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי ייעודי לאינסומניה (CBT-I) באופן פרטני או בקבוצה. הטיפול מעניק למטופלים כלים שיאפשרו להם לייצר שינוי בהתנהגות ובקוגניציה.
טיפול תרופתי
- מלטונין במקרים בהם הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי אינו יעיל מספיק, יינתנו תכשירי מלטונין בשחרור איטי, או מלטונין בהכנה רוקחית.
- תרופות להשריית שינה – אפשרות נוספת לטיפול היא באמצעות תרופות מקבוצת z-drugs – תרופות ייעודיות להשריית שינה.
- במידה והמרכיב החרדתי/דכאוני מהווה היבט משמעותי בהפרעה, אפשר להיעזר בתרופות אנטי דיכאוניות.
- אנחנו צופים כניסה של תרופת שינה חדשה בעתיד הקרוב, במנגנון סותר עוררות.
