ביעותי לילה

ביעותי לילה מופיעים בעיקר בגילאי הילדות, אך גם מבוגרים עלולים לסבול מהם. הם מאופיינים במצב של בין ערות לשינה, אך בניגוד לסיוטים, הם לא מתרחשים בזמן חלימה (שנת REM), וברוב המקרים הסובל מהם לא זוכר את האירוע כשהוא מתעורר בבוקר.
מהם ביעותי לילה? מה גורם להם? כיצד הם באים לידי ביטוי? האם מדובר בהפרעה מסוכנת? כיצד מאבחנים אותם ומתי יש צורך בטיפול?
כל התשובות על ביעותי לילה במאמר זה.

ביעותי לילה - תמונה תיאורית

מהם ביעותי לילה?

ביעותי לילה הם אחת מקבוצה של 3 הפרעות ביקיצה, הנקראת  (DOA) disorder of arousal. DOA היא פארארסומניה , סוג של הפרעות שינה הכוללות תנועות והתנהגויות חריגות /לא רצויות בזמן השינה.

הפרעות בקבוצת DOA מתרחשות בשנת NON REM  כלומר לא בזמן החלימה, ובזמן האירוע האדם נמצא במצב של בין ערות לשינה.

ההפרעות הנכללות בקבוצת DOA הן:

sleep terror – ביעותי לילה, נראים כמו התעוררות פתאומית מהשינה, מלווה בבהלה. נמשך מספר דקות.

confusional arousal – יקיצה מבולבלת. כולל התיישבות בשינה, עם או בלי פקיחת עיניים. בזמן האירוע האדם אינו מודע למה שקורה סביבו.

Sleep Walking – הליכה בשינה. הפרעה זו כוללת קימה מהמיטה, ללא תסמיני חרדה או בהלה, הסתובבות בבית ולעתים ביצוע של פעולות כמו אכילה, יציאה מהבית, ואפילו השתנה במקומות לא מתאימים. האירוע נמשך מספר דקות ולאחריו ברוב המקרים האדם חוזר לישון. בבוקר אין זכרון של האירוע. .

מהי השכיחות של הפרעות DOA?

השכיחות של הפרעות בקבוצת DOA בגילאי הילדות גבוהה יחסית: 13%- 40% יחוו אחד או יותר מההפרעות לאורך גילאי הילדות. השכיחות יורדת עם הגיל, ובמבוגרים היא עומדת על 1.5%-2.5% מהאוכלוסייה.

בנוסף, נראה שקיים קשר בין 3 ההפרעות בקבוצת DOA, ולא פעם אותו ילד עלול "לעבור" מהפרעה אחת לשנייה עם הגיל. מחקר אורך שפורסם בשנת 2015 מצא ששליש מהילדים שסבלו בילדת המוקדמת מביעותי לילה, פיתחו הליכה בשינה בשלבים מאוחרים יותר בילדות. בנוסף, המחקר מצא שהיסטוריה של הליכה בשינה בקרב ההורים, השפיעה על השכיחות של ביעותי לילה בקרב ילדים, והאופי המתמשך שלהם.

כיצד ביעותי לילה באים לידי ביטוי?

ההפרעה מתרחשת בזמן השינה העמוקה, במחצית הראשונה של הלילה, ונמשכת מספר דקות.

ביעותי לילה לרוב אינם מתרחשים מדי לילה, אלא באים ב"גלים", בתקופות של ימים או שבועות, ולאחריהם הפוגה.

לרוב, ביעותי לילה יופיעו פעם אחת בלבד לאורך שנת הלילה.

בנוסף, כשהאדם מתעורר בבוקר המחרת, לרוב הוא לא זוכר את האירוע.

סקירה שפורסמה בשנת 2020 העלתה שביטויי ההפרעה כוללים התעוררות פתאומית, לעתים מלווה בצעקות, בהלה והבעת פחד, לצד בלבול וחוסר קוהרנטיות. מאפיינים נוספים שעלולים להופיע הם אישונים רחבים, דופק מואץ, אודם בלחיים והזעה.

חשוב להדגיש שבמהלך האירוע האדם אינו ער, אלא נמצא במצב של בין ערות לשינה, ולכן כשמנסים להרגיע אותו הוא עלול להתנגד ולהפגין חוסר שקט. בעוד ילדים לא יזכרו את האירוע בבוקר המחרת, ייתכן שמבוגרים הסובלים מההפרעה יזכרו חלק מהאירוע שהתרחש בלילה.

עם זאת, לרוב ביעותי לילה לא פוגעים בתפקוד במהלך היום, וברוב המקרים האדם לא יפגין עייפות או ישנוניות.

מהם הגורמים לביעותי לילה?

לא ידוע על גורמים מסוימים שמובילים להופעתם של ביעותי לילה. עם זאת, נראה שהיסטוריה משפחתית של ההפרעה מעלה את הסיכון לסבול מההפרעה לאורך גילאי הילדות.

ישנם מספר גורמים מאיצים, שהופעתם עלולה לשמש כ"טריגרים" ולהוביל להופעת ביעותי לילה בקרב אלו הנמצאים בסיכון לפתח את ההפרעה:

  • חסך שינה
  • דפוסי שינה לא סדירים – קימה ושינה בשעות שאינן קבועות
  • הפרעות שקוטעות את השינה – ביניהן דום נשימה בשינה או תנועות רגליים מחזוריות בשינה
  • סטרס – על רקע נפשי או גופני (כמו מחלת חום)
  • שימוש באלכוהול מעלה גם הוא את הסיכון לביעותי לילה

מה ההבדל בין ביעותי לילה לסיוטים?

ההבדל העיקרי בין ביעותי לילה לסיוטים (nightmares), הוא הזמן בו הם מתרחשים. בעוד סיוטים מתרחשים בזמן שנת REM, כלומר בזמן החלימה, בחציו השני של הלילה, ביעותי לילה מתרחשים בשנת NON REM, בחציו הראשון של הלילה, והם אינם חלומות.

בנוסף, לא פעם בבוקר האדם זוכר את הסיוט שחלם בלילה, בעוד שאת ביעותי הלילה האדם אינו זוכר לאחר היקיצה.   

חשוב להדגיש נקודה נוספת: התכנים שאותם חווה הילד בביעותי הלילה לרוב אינם רלוונטיים לחוויות אותן הוא חווה במהלך שעות הערות. כלומר ביעותי לילה אינם ביטוי של אירועים או חוויות קשות שהאדם חווה. לכן, ביעותי לילה אינם דורשים טיפול פסיכולוגי.  

כיצד מאבחנים ביעותי לילה?

האבחנה של ביעותי לילה נעשית על ידי רופא השינה ומתבססת בעיקר על קיומם של התסמינים האופייניים. ברוב המקרים, כשמדובר במקרה "קלאסי", אין צורך בבדיקת שינה במעבדה לצורך אבחון.

במקרים אחרים, למשל כשביעותי הלילה מתרחשים מספר פעמים בלילה, או מדי לילה, או כשההסתמנות איננה טיפוסית, ייתכן שרופא השינה יחליט שיש צורך בהערכה נוספת, באמצעות בדיקת שינה במעבדה. בבדיקת שינה ניתן לחזק את האבחנה באמצעות ממצאים אופיניים  ב-EEG ולשלול סיבות אחרות לאירועים כאלה.

כיצד מטפלים בביעותי לילה?

ההחלטה על הצורך בטיפול בביעותי לילה תלויה בתדירות וברמת הסיכון של ההפרעה עבור האדם.

ככלל, ברוב המקרים אין צרוך בטיפול תרופתי לביעותי לילה. כשמדובר בילדים, רופא השינה ידריך את ההורים כיצד לשמור על בטחון הילד, בין היתר באמצעות יצירת סביבת שינה בטוחה, הימנעות מסכנות אפשריות כמו שינה במיטת קומותיים ועוד.

חשוב להדגיש שאין צורך להעיר בזמן ביעותי הלילה, וכדאי להמנע ממגע וחיבוק שעלול לצור התנגדות פיזית. ההמלצה היא לסייע לו לחזור למיטה כדי שיוכל להמשיך לישון.

 

כשביעותי הלילה מתרחשים בתדירות גבוהה לאורך תקופה ארוכה, או במקרים בהם ביעותי הלילה מסכנים את האדם (למשל כשהתרחש אירוע מסכן חיים כמו יציאה מהבית), ייתכן שיש צורך בטיפול תרופתי. הקו הראשון בטיפול מתמקד בחיזוק השינה, ונעשה באמצעות מתן מלטונין. במקרים נדירים ניתן טיפול בקו שני שבין היתר מיועד להפחתת עצימות השינה העמוקה, באמצעות קלונקס.

האם אפשר למנוע ביעותי לילה?

לא ניתן למנוע את ביעותי הלילה, אך אפשר להפחית את הסיכון להפרעה באמצעות הימנעות מאותם "טריגרים", המהווים גורם מאיץ להפרעה.

כך לדוגמא, חשוב להקפיד על שנת לילה מספקת, שינה וקימה בשעות קבועות, וטיפול בהפרעות קיימות כמו דום נשימה בשינה.

Call Now Button