תנועות לא רצוניות בשינה (הפרעות תנועה בשינה)
מאת: פרופ' ריבי טאומן - מומחית להפרעות שינה
תנועות לא רצוניות בשינה או הפרעות תנועה בשינה הן קבוצה של הפרעות שמאופיינות בתנועות או תסמינים אחרים בזמן השינה, וחלקן באות לידי ביטוי גם בשעות הערות. חלק מהמטופלים כלל אינם מודעים לבעיה, ומדווחים על שינה לא איכותית ועייפות במהלך היום. אבחון ההפרעה חשוב לצורך התאמת טיפול בבעיה. ללא טיפול, הפרעות אלו עלולות להוביל לנדודי שינה, התעוררויות רבות ולשינה לא איכותית, שמובילה בתורה למגוון בעיות רפואיות.
במאמר זה נפרט על הפרעות התנועה העיקריות בשינה, על תסמיניהן, אופן האבחון והטיפול בהן.
תסמונת הרגליים העצבניות (Restless Leg Syndrome)
תסמונת הרגליים העצבניות היא הפרעת השינה השכיחה ביותר בקרב מבוגרים. על פי סקירת ספרות שפורסמה ב-2011, התסמונת מופיעה בקרב %9-15% מהאוכלוסייה, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים.
מה גורם לתסמונת?
- הגורם העיקרי ל-RLS הוא חוסר במאגרי הברזל במערכת העצבים המרכזית, העלול להגרם בין היתר כתוצאה מאנמיה ומאי ספיקת כליות. לחוסר זה השפעה על המערכת הדופמינרגית במוח, שאחראית להופעת הסימפטומים.
- לתסמונת יש מרכיב משפחתי – ל-40% מהמטופלים יש בן משפחה שסבל מהתסמונת.
- ישנן תרופות מסוימות שעלולות לגרום להופעת התסמונת
- סוכרת לא מאוזנת עלולה גם היא להוביל להופעת התסמונת
- תסמונת זאת שכיחה גם בתקופת ההריון.
מהם התסמינים?
- התסמינים של RLS כוללים:
- כאב ו/או נימול ו/או אי נוחות בגפיים (רגליים וידיים), המופיעים כשהמטופל במנוחה, ופוחתים/מוקלים בתזוזה של הגפיים.
- התסמינים מחמירים/ מתעצמים בשעות הערב.
- תסמיני RLS יכולים להביא לקשיי הירדמות ואף להתעוררויות ממושכות. לעתים המטופל יתעורר משינה בעקבות הכאב ויתקשה לחזור לשינה.
- תלונה נוספת שיכולה להופיע במטופלים עם RLS היא שינה לא מרעננת. תלונה זו מעידה על נוכחות הפרעת תנועה נוספת (תנועות רגליים מחזוריות בשינה) כמתואר בהמשך.
- RLS יכולה להוביל לעייפות/ישנוניות במהלך היום.
כיצד מאבחנים RLS?
אבחון התסמונת נעשה באמצעות אבחנה קלינית, כלומר – על ידי רופא שינה, הבודק את המטופל ומתשאל אותו על התסמינים הקיימים.
במידה ולא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי שאכן מדובר ב-RLS, ייתכן והרופא יחליט על צורך בבדיקת שינה במעבדה. הסיבה לכך היא ש- 80-90% מהמטופלים עם RLS סובלים מהפרעת תנועה נוספת- תנועות רגליים מחזוריות בשינה (Periodic Limb Movement Disorder; PLMD), שגורמת לקיטוע של השינה, שינה לא מרעננת וישנוניות ביום. עדות ל-PLMD בבדיקת שינה מחזקת את האבחנה של RLS.
אחת הסיבות השכיחות להופעת הפרעות תנועה בשינה היא רמות נמוכות של מחסני הברזל (רמות פריטין נמוכות מ 75 ng/ml). לכן בדיקת רמות מחסני ברזל הוא חלק מהבירור ומהווה קו טיפולי ראשון.
כיצד מטפלים ב-RLS?
ישנם מספר טיפולים אפשריים בתסמונת:
- אפשרות הטיפול הראשונה היא באמצעות מתן ברזל דרך הפה, או במקרים חריגים דרך הווריד. טיפול זה מסייע לחלק גדול מהמטופלים בהפחתת התסמינים.
- אפשרות נוספת היא טיפול תרופתי, באמצעות גאבאפנטין (gabapentin ), המסייע בהפחתת הכאבים שנגרמים כתוצאה מהתסמונת, או באמצעות אגוניסטים לקולטן הדופמין.
- שינוי באורח החיים, הכולל דפוסי שינה-עירות סדירים, הימנעות מצריכת אלכוהול וקפאין, הימנעות מעישון, ושילוב פעילות גופנית בשגרה, יכולים להועיל בהפחתת התסמינים.
תנועות רגליים מחזוריות בשינה
(Periodic Limb Movement Disorder; PLMD)
PLMD היא תסמונת כרונית שתסמיניה באים לידי ביטוי במהלך השינה בלבד. התסמונת מופיעה בקרב כ- 5% מהאוכלוסייה, במבוגרים ובילדים, כאשר שכיחותה עולה עם הגיל. כאמור, היא מופיעה ב 80-90% מהמטופלים עם RLS.
מה גורם לתסמונת?
- בדומה ל-RLS, ירידה במאגרי הברזל במערכת העצבים המרכזית, עלול להוביל להופעת התסמונת.
- מחלות רקע – נמצא שיש קשר בין מחלות כרוניות כמו סוכרת ופרקינסון לבין הופעת PLMD.
- תרופות מסוימות כמו נוגדי דכאון, כדוגמת טריציקלים ותרופות ממשפחת SNRI עלולות גם הן להוביל לתסמיני PLMD.
מהם התסמינים?
- התסמונת מתאפיינת ב"קפיצות" של הגפיים – ידיים או רגליים, מספר רב של פעמים במהלך הלילה, העלולות להביא ליקיצה. ברוב המקרים, המטופל אינו מודע לקפיצות הגפיים.
- שינה לא מרעננת
- עייפות/ישנוניות במהלך היום
- ירידה בתפקוד הגופני והפיזי – מחקר שפורסם ב-2004 מצא קשר בין הפרעות בשינה בעקבות PLMD ותפקוד גופני ופיזי ירוד.
כיצד מאבחנים DPLM?
אבחון התסמונת מתבצע בבדיקת שינה במסגרת מעבדת שינה (לא בדיקה ביתית). בבדיקה זו מנטרים את תנועת הגפיים (רגליים וידיים) לאורך כל זמן השינה.
כיצד מטפלים ב-PLMD?
הטיפול שניתן למטופלים הסובלים מהתסמונת מתמקד בראש ובראשונה בהשלמת החוסרים במאגרי הברזל. אפשרות נוספת היא טיפול תרופתי באמצעות גבפנטין (gabapentin ), המסייע בהפחתת הכאבים שנגרמים כתוצאה מהתסמונת, טיפול דופמינרגי או טיפול בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, כדוגמת קלונקס.
הפרעות תנועה ריתמיות בשינה
(Rhythmic Movement Disorder; RMD)
הפרעה זו אופיינית לגילאי הילדות ומופיעה בקרב 5% מהילדים, לרוב עד גיל 5, ובדרך כלל חולפת מאליה עם ההתבגרות. תסמיניה באים לידי ביטוי בזמן תהליך ההרדמות או במהלך הלילה. ההשערה היא שתנועות ריתמיות אלה מהוות מנגנון הרגעה של הילד את עצמו.
מהם התסמינים?
התסמונת מתבטאת בתנועות קצביות חוזרות, אותן הילד מבצע בתהליך ההרדמות או במהלך הלילה, ביניהן הטחה של הראש במזרון/מסגרת המיטה, או הזזת הראש מצד לצד בצורה קצבית, או הזזת הגפיים או נדנוד של הגוף קדימה ואחורה בקצב קבוע. לעתים יצטרפו לתנועות גם השמעת קולות.
התופעה חולפת עם הגיל ובד"כ אין מקום להתערבות, פרט לריפוד אזור המיטה במטרה למנוע פציעות. נמצא שקיצור השינה יכול לעזור.
חריקת שיניים בשינה (Bruxism)
הפרעה זו מתרחשת בשרירי הפנים ובלסת, ומתאפיינת בהידוק שיניים, 'נעילה' של הלסתות או ב'טחינת' השיניים בזמן השינה.
ההפרעה קיימת גם בקרב מבוגרים, אך שכיחה יותר בגילאי הילדות. הגורם המדויק להפרעה אינו ידוע, אך מחקרים מצאו שחרדה ולחץ נפשי עלולים להגביר את הסיכון לחריקת שיניים בשינה. בנוסף, חריקת שיניים עלולה להיות תופעת לוואי של תרופות לטיפול בהפרעת קשב.
מהם תסמיני ההפרעה?
בד"כ ההפרעה לא מלווה בתסמינים ומתגלה רק עקב תלונות של ההורים על רעשי חריקת השיניים, או בבדיקת רופא שיניים שמוצא עדויות לחריקת השיניים בבדיקה. יכולים להופיע גם אי נוחות או כאב בשרירי הלסת עם היקיצה, ועייפות.
כיצד מאבחנים את ההפרעה?
ניתן לאבחן חריקת שיניים בבדיקת שינה, אך בד"כ אין בכך צורך. ההחלטה על התערבות במקרה של חריקת שיניים היא של רופא השיניים, במידה ונגרם נזק לשיניים.
כיצד מטפלים בהפרעה?
הטיפול בחריקת שיניים בשינה נעשה במגוון מישורים:
- במישור הפיזי – יש לפנות לרופא השיניים לבדיקת הפגיעה בשיניים. במידה וקיימת שחיקה של השיניים, ניתן להתאים סד שיולבש על השיניים בלילה לצורך הגנה ומניעת שחיקה נוספת.
- במישור הנפשי – הפניה לטיפול פסיכולוגי לפי הצורך, שיעניק לילד כלים להתמודדות נכונה עם לחץ וחרדה (במקרים חריגים מאוד).