מבוגרים

נדודי שינה (אינסומניה)

נדודי שינה כוללים קשיי הרדמות, קשיים בשמירה על רציפות השינה (התעוררויות קצרות או ממושכות במהלך הלילה), השכמה מוקדמת ותחושה של שינה לא מרעננת כל הנ"ל בנוכחות תנאים טובים לשינה.

20-30% מהאוכלוסיה הבוגרת סובלים מנדודי שינה והשכיחות עולה עם הגיל. כמעט בכל גיל, שכיחות נדודי השינה גבוהה בנשים לעומת גברים.

נדודי שינה יכולים להיגרם מבעיות בריאותיות שונות וגם ממתחים, לחצים וחרדות. נדודי שינה יכולים לנבוע גם מסגנון חיים עמוס, שעות עבודה ארוכות, פעילות יתר, אכילה או שתייה בזמנים לא מתאימים ועוד הרגלי חיים לא נכונים.

נדודי שינה

נדודי שינה (בעיקר קשיי הרדמות וקשיי השכמה) יכולים להיות גם הביטוי לתסמונת השעון הדחוי (delayed sleep phase syndrome) . זוהי הפרעה ששכיחה בגיל הצעיר (עשור 2-3 לחיים) ונובעת משיבוש והסטה של השעון הביולוגי, מה שמביא בסופו של דבר לקיצור משך השינה ותחושת עייפות כרונית.

מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על חשיבות הטיפול בנדודי שינה שמביאים לקיצור משך השינה. קיצור כרוני של משך השינה נמצא קשור במחקרים אלה לעליה בתמותה, עליה בהתפתחות יתר לחץ דם, סכרת, מחלות לב וכלי דם. בנוסף, קיצור משך השינה משפיע על התפקוד במשך היום ועל מצב הרוח. משך שינה קצר נמצא קשור לעליה בשכיחות דכאון וחרדה.

הבסיס לטיפול הנכון בנדודי שינה היא אבחון שורש הבעיה. האבחון הראשוני מתבצע במסגרת שיחה עם רופא שינה. בחלק מהמקרים יכול רופא השינה להמליץ על ביצוע בדיקת שינה שמתבצעת בבית הנבדק ובמידת הצורך במעבדת שינה.

הגישה הטיפולית לנדודי שינה השתנתה אף היא בשנים האחרונות. ברור כיום שיש לטפל בנדודי השינה אשר גורמים לקיצור כרוני של משך השינה עקב ההשפעות הרבות שיש לקיצור משך השינה על הבריאות, איכות החיים ותוחלת החיים. אולם, יש לבחור את הטיפול הנכון בצורה אינדיבידואלית לכל מטופל ומטופל בהתאם לסיבה לנדודי השינה.

לפעמים מספיק לשנות רק חלק מההרגלים של המטופל כדי לשפר את איכות ורציפות השינה שלו. במקרים אחרים יש מקום להתערבות תרופתית. כיום קיימות תרופות חדשות שפותחו במיוחד לטיפול בהפרעות שינה. טיפול נוסף שהוכיח את יעילותו לאורך זמן בנדודי שינה הינו הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי המכוון לאינסומניה (CBT-I; cognitive behavioral therapy for Insomnia). טיפול זה יכול להינתן בשלב ראשון במקביל לטיפול התרופתי ולגרום להפחתת עד הפסקת הטיפול התרופתי בהמשך.

הפרעות נשימה בשינה

הפרעות נשימה בשינה (דום נשימה בשינה)

דום נשימה בשינה היא תסמונת המתבטאת בהפסקות חוזרות של הנשימה בזמן בשינה שמלוות בד"כ בירידות חוזרות ברמת החמצן בדם, צבירה של פחמן דו חמצני וקיטוע של השינה.

ניתן לחלק את הפרעות הנשימה בשינה ל-3 קבוצות:

דום נשימה חסימתי בשינה

דום נשימה חסימתי בשינה נובע מחסימה חלקית או מלאה של דרכי האוויר העליונות בזמן שינה. החסימה יכולה להיות ברמת האף, הלוע והגרון.

הסיבוכים של דום נשימה חסימתי בשינה

הפרעות נשימה בשינה

אבחון של דום נשימה בשינה מתבצע באמצעות בדיקת שינה. במסגרת בדיקת השינה מתבצע כימות וקביעת חומרת ההפרעה הנשימתית. נקבע האם מדובר בנחירות ראשוניות (ולא דום נשימה בשינה) או בדום נשימה בשינה. כמו כן נקבעת חומרת דום הנשימה בשינה (קלה, בינונית, קשה) בתלות במספר האירועים הנשימתיים, רמת ריווי ההמוגלובין בחמצן, ודרגת קיטוע השינה.

בדיקות השינה לאבחון דום נשימה חסימתי בשינה מתבצעות במעבדות השינה בחלק מהמקרים ובבית הנבדק בחלק אחר של המקרים. ההחלטה לגבי סוג בדיקת השינה נקבע על ידי רופא שינה שמשכלל מספר גורמים קליניים בהחלטתו.

בהתאם לחומרת ההפרעה הנשימתי והרקע הרפואי של הנבדק קובע רופא השינה את הטיפול המתאים למטופל.

הטיפולים הקיימים כיום בנחירות ודום נשימה חסימתי בשינה

חשוב לציין שטיפול בדום נשימה בשינה מתקן לגמרי ברב הגדול של המקרים (אם נבחר הטיפול הנכון) את הפרעת הנשימה בשינה.
טיפול מתאים מקטין את הסיכוי לסיבוכים הקשורים בדום נשימה בשינה ומשפר משמעותית את איכות החיים.

הפרעות תנועה בשינה

שתי הפרעות התנועה השכיחות הן תסמונת הרגליים העצבניות (restless leg syndrome) ותנועות רגליים מחזוריות בשינה (periodic limb movement disorder).

האבחנה של תסמונת הרגליים העצבניות היא קלינית ומתבססת על שילוב של מספר סימפטומים (תחושה לא נעימה ברגליים המתוארת ככאב/זרמים/לחץ בד"כ בשעות הערב ובתהליך ההרדמות, צורך עז להניע את הרגליים, תחושת הקלה בעקבות הנעת הרגליים).

תסמונת הרגליים העצבניות שכיחה (5-15%) והינה אחת הסיבות לקשיי הרדמות. שכיחות התסמונת גבוהה יותר בתקופת ההיריון, בחולים עם אי ספיקת כליות ובמחלות נוירולוגיות.

נמצא קשר בין התסמונת ודלדול מחסני הברזל.

כ-85% מהסובלים מתסמונת הרגליים העצבניות יסבלו במהלך הלילה מתנועות רגליים מחזוריות בשינה. אבחון של תנועות רגליים מחזוריות בשינה מתבצע במסגרת בדיקת שינה במעבדת שינה. חשוב לאבחן הפרעה זו היות והיא פוגעת ברציפות השינה ובאיכותה ויכולה להביא לעייפות וישנוניות יומית כמו גם לירידה כללית בתפקוד במשך היום.

הטיפול בשתי ההפרעות, לאחר שנבדקו מחסני הברזל, הינו תרופתי.

הפרעות שינה בגיל המעבר

גיל המעבר מביא עמו סימפטומים רבים: גלי חום, ירידה בחשק המיני, דיכאון והפרעות שינה. בחלק גדול מהסימפטומים לא ניתן לטפל, אך הפרעות השינה ניתנות לטיפול פשוט יחסית.

כ-60% מהנשים בגיל המעבר סובלות מהפרעות שינה, המהוות אחד התסמינים הבולטים בגיל זה, המתרחש בממוצע בגיל 51, ומתבטא בשינויים הורמונליים וביולוגיים. כל אישה חשה בגיל המעבר תסמינים שונים ומגוונים, בעוצמות משתנות: גלי חום, יובש בנרתיק, שינויי מצב רוח, כאבי פרקים, ירידה בחשק המיני, דיכאון, יובש בשיער ובעור, כאבים בעת קיום יחסי מין, דלקות שתן חוזרות ונשנות וגם, כאמור, הפרעות שינה, המהוות תסמין נפוץ.

הפרעות שינה בגיל המעבר

התלונות השכיחות בגיל המעבר הן קשיי הרדמות, התעוררויות ליליות מרובות וירידה באיכות השינה.

גיל המעבר הוא תקופה בה מופסקת בהדרגה הפעילות ההורמונלית בגופה של האישה. השחלה המפרישה הורמוני מין מאטה את פעילותה ומפרישה כמות מופחתת של הורמונים, מה שגורם שינוי הורמונלי, המשפיע על כל האיברים והמערכות בגוף. הירידה ברמת הפרוגסטרון והאסטרוגן פוגעת באיכות השינה של האישה וגורמת להפרעות שינה. בנוסף, תסמינים אחרים הנפוצים בתקופה זו משפיעים אף הם על איכות השינה ופוגמים בה, כגון גלי חום והזעות ליליות. כמו כן, מתרחשים שינויים בבקרה הסירקדיאנית (השעון הביולוגי) וכל אלה משפיעים מאד על השינה. חשוב גם לזכור שגיל המעבר הוא גיל של התבגרות והזדקנות: תהליך קשה כשלעצמו, שגם הוא גורר פגיעה באיכות השינה. גם הדיכאון והשינויים במצבי הרוח, האופייניים כל-כך לגיל המעבר, קשורים לעלייה בשכיחותן של הפרעות השינה: הן יכולות להיות ההסתמנות הראשונה, שמקדימה במספר שנים את הופעת הדיכאון, ועם הופעתו, הוא עצמו גורם לקשיי הירדמות וקשיים בשמירה על רציפות השינה.

תופעות פיסיולוגיות נוספות, הנוטות להופיע בגיל המעבר, מפריעות גם הן לשינה: בגיל המעבר ישנה מגמה של ירידה בבריאות הכללית וחלק מהפגיעות הרפואיות פוגעות גם בשינה. כך, ישנה עלייה בשכיחות תת פעילות של בלוטת התריס, שאחד מהתסמינים שלה הוא עייפות יומית. כמו כן, גיל המעבר מלווה בעלייה במשקל ובהופעת התסמונת המטבולית הנפוצה באנשים עם עודף משקל וכוללת יתר לחץ דם, עלייה של פרופיל השומנים בדם ורמות סוכר גבוהות, בשל עמידות לאינסולין. כל זה משפיע על השינה: עודף משקל גורם לעלייה בשכיחות נחירות והפרעות נשימה חסימתיות בשינה שהן כשלעצמן גורמות לפגיעה באיכות השינה.

הפרעות השינה הללו פוגעות באיכות החיים של האישה, ביכולת התפקוד ובמצב הרוח ומעודדות תחלואה ופגיעה במצב הבריאותי. אנשים הסובלים מהפרעות שינה חשופים יותר לתאונות דרכים ותאונות עבודה. העייפות במהלך היום גורמת לקשיי ריכוז ותפקוד יומיומי שנפגמים. מצב הרוח נפגע ומופיעה נטייה לדיכאון. כמו כן, מחקרים רבים בשנים האחרונות מצביעים על הקשר בין משך שינה קצר והפרעות נשימה בשינה, לבין תחלואה, כגון השמנה, יתר לחץ דם, תחלואה לבבית, סוכרת, אירועים מוחיים ואף תמותה.

אבחון של הפרעות השינה האופייניות לגיל המעבר מתקיים בדרך כלל במסגרת מרפאתית. בהתאם לחשד הקליני, רופא השינה יכול להמליץ על מילוי יומני שינה, מילוי שאלונים ייעודיים וביצוע בדיקת שינה (ביתית או במעבדת השינה). כל אלה מסייעים לקבוע האם המטופל סובל מהפרעות שינה ולהתאים לו טיפול.

לסיכום, הפרעות שינה הן תופעה הנלווית לגיל המעבר ונשים רבות סובלות ממנה. הפרעות השינה פוגמות באיכות החיים ומזיקות לבריאות. ישנן דרכים רבות לטפל בהפרעות השינה וחשוב לאבחן ולבחור טיפול מתאים.

Call Now Button