רפואת שינה

ישנם אנשים הסובלים במהלך שנתם מהפרעות שינה, אשר פוגעות באיכותה וכך גם באיכות חייהם. הפרעת נשימה בשינה הנקראת דום נשימה בשינה, הוא מצב שבו מתרחשים אירועים חוזרים של הפסקת נשימה במהלך השינה (חסימות חוזרות בדרכי אוויר עליונות) מה שפוגע בחמצון וברציפות השינה. 

גורמי הסיכון להופעת הפרעות נשימה בזמן שינה הם:  משקל עודף, עישון, גודש באף, מבנה צר של דרכי האוויר או רפיון של שרירי הצוואר המביאים לחסימה של דרכי האוויר. 

התסמינים של הפרעות נשימה בזמן שינה הם יקיצות פתאומיות מהשינה, יובש בפה, נחירות, הפסקות נשימה (חנק בשינה), חוסר ריכוז, שינה לא מרעננת, ישנוניות אועייפות כרונית במהלך היום.

התופעה של נדודי שינה או אינסומניה, היא תופעה שבה המטופל אינו מצליח להירדם כאשר מגיע הזמן לישון, או חווה קושי בשמירה על רציפות השינהמהלילה ועד הבוקר. ישנם מטופלים הסובלים מנדודי שינה הנמשכים כמספר ימים בלבד ואז חולפים לפרק זמן מסוים. ישנם מטופלים שאצלם אפיזודות האינסומניה נמשכות כמספר שבועות וישנם כאלה הסובלים מנדודי שינה באופן כרוני. 

הגורמים לנדודי שינה יכולים להיות רבים, כאשר חלקים קשורים בהיבטים התנהגותיים, חלקם פיזיולוגיים וחלקם נפשיים. בין הגורמים השונים לאינסומניה ניתן למצוא סביבת שינה שאינה אופטימלית (רעש, מזרן לא נוח, אור ועוד), צריכת חומרים מעוררים בסמוך לזמן השינה (כמו קפאין, ניקוטין ועוד), הפרעות נפשיות, מחלות הגורמות לכאבים כרוניים וכדומה.

מטופלים המוצאים עצמם חשים בדחף עצום לנוע במהלך השינה, סובלים ככל הנראה מהפרעות תנועה בשינה. ישנם מספר סוגים של הפרעות שינה הנופלות תחת קטגוריה זו, כמו תסמונת הרגליים חסרות המנוחה, תנועות רגליים מחזוריות או התכווצויות של שרירי הרגליים. בכל אחת מההפרעות הללו לא יוכל המטופל להירדם או לישון ללא תנועה, בשל תחושת כאב, גירוד או תחושת בערה. 

הגורמים להפרעות תנועה בשינה יכולים להיווצר עקב: מחסור בברזל, סוכרת, נטילת תרופות מסוימות, גיל, מחלות בכלי הדם ועוד. 

הטיפול בתסמונות אלה יכול להיות תרופתי, טיפול בתכשיר ברזל או התנהגותי (גמילה מעישון וקפאין)

הפרעות בתזמון שינה כמו שעון ביולוגי דחוי, שעון ביולוגי מוקדם, יעפת, מחזוריות שינה לא סדירה ועוד, הן כולן הפרעות היוצרות אי התאמה בין השעון הסביבתי (יום ולילה) לבין השעון הביולוגי של האדם. הפרעות אלה אינן מאפשרות למטופל ללכת לישון בשעה מתאימה ורצויה ומובילות לקימה בשעות מאוחרות או מוקדמות מאוד. חלק מההפרעות יביא לתזמון לא קבוע של השינה

הגורמים להפרעות שינה מסוג זה הם פיזיולוגיים אולם גורמים התנהגותיים (הגיינת שינה ירודה, , כמו שימוש בנייד לפני השינה, צריכה של חומרים מעוררים ועוד) מחמירים את ההפרעה. ישנם מקרים שבהם תזמון השינה משתבש בעקבות עבודה בשעות הלילה או יעפת. מצב זה יכול להשפיע מאוד על מצבו הנפשי של האדם ולפגוע בתפקודו מבחינה תעסוקתית וחברתית.

היפרסומניה או, שינת יתר, היא הפרעה שבה המטופל סובל מישנוניות כרונית במהלך היום, עם הרדמויות לא רצוניות במשך היום. הפרעה זו קיימת בנוכחות משך שינה תקין. 

כדי לטפל בהפרעה זו בצורה היעילה ביותר, יש לבצע בדיקה אובייקטיבית של הישנוניות היומית במסגרת בדיקה במעבדת שינה.  מדובר בבדיקה ארוכה שכוללת בדיקת שינה לילית במעבדה ובדיקת חביוני שינה ביום למחרת. בדיקה נרחבת זאת מתבצעת לאחר שהמטופל ישן (עם תיעוד אובייקטיבי) במשך שבוע ימים במשך שינה תקין לגיל ובתזמון שינה קבוע.

פאראסומניה היא מצב שבו מופיעות התנהגויות חריגות ולא רצויות בשינה כמו הליכה בזמן שינה, סיוטים, דיבור מתוך שינה ועוד. כל אחד מהמצבים הללו מתרחש בשלבים שונים של השינה, לעיתים בעת שינה עמוקה מאוד ולעיתים דווקא כאשר המוח נמצא במצב של בין ערות לשינה. 

במקרים רבים הגורם לתופעות הקשורות לפאראסומניה הוא גנטי. כלומר, במקרים שבהם ישנו קרוב משפחה אחר הסובל מהפרעה זו, ישנה סבירות גבוהה כי גם קרוב משפחה אחר יסבול מפאראסומניה. יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם הפרעה זו היא תוצר לוואי של הפרעות שינה אחרות או של נטילת תרופות מסוימות. יש פאראסומניות שיכולות להיות סמן ראשון ומקדים של מחלת הפרקינסון.