טיפול ב-CPAP בדום נשימה בשינה
דום נשימה בשינה עלול להופיע בקרב מבוגרים וילדים כאחד, ומתבטא בהפסקות נשימה בשינה.
הטיפול המוביל כיום במבוגרים הסובלים מההפרעה הוא שימוש במכשיר CPAP, שמביא למניעה של הפסקות הנשימה במהלך השינה.
כיצד מבוצע הטיפול ב-CPAP? למי הוא מתאים? ומהם יתרונותיו? ריכזנו עבורם את כל המידע בנושא במאמר זה.
מהו דום נשימה בשינה?
דום נשימה בשינה היא הפרעת שינה שכיחה יחסית, שמופיעה בקרב ילדים ומבוגרים. לפי ההערכה, שכיחות ההפרעה בקרב מבוגרים עומדת על 9%-17%, ובקרב ילדים כ-2%-6%.
ההפרעה נגרמת כתוצאה מחסימה של דרכי האוויר בזמן השינה, חסימה שמתרחשת בשל צניחה של הלשון או בעקבות חסימה בדרכי האוויר באף או בלוע. בילדים החסימה מופיעה לרוב בעקבות הגדלה של השקדים או השקד השלישי (אדנואיד).
דום נשימה בשינה מתבטא בנחירות ובהפסקות נשימה בשינה, ומוביל למגוון השלכות עבור הסובלים ממנו.
מהם גורמי הסיכון לדום נשימה בשינה?
ישנם מספר גורמי סיכון להופעת דום נשימה בשינה, ביניהם:
- השמנת יתר
- היסטוריה משפחתית של דום נשימה בשינה – מעלה את הסיכון לסבול מההפרעה, בעיקר בקרב מבוגרים
- גיל – הסיכון לפתח דום נשימה בשינה עולה עם הגיל
- פגות מעלה את הסיכון להופעת ההפרעה בקרב ילדים
תסמונת דאון ומומים במבנה הפנים והגולגולת מעלים את הסיכון
מהם הסיבוכים של דום נשימה בשינה?
בילדים:
- בעיות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז ו/או הפרעת למידה
- הפרעה בהתפתחות השפתית
- האטה בצמיחה ובהתפתחות
- בטווח הארוך, דום נשימה שאינו מטופל עלול להוביל לסיבוכים בריאותיים כדוגמת התפתחות יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם.
הסיבוכים של דום נשימה שאינו מטופל בקרב מבוגרים:
- מחלות לב וכלי דם
- אירועים מוחיים
- יתר לחץ דם
- סוכרת
- חרדה ודכאון
כיצד מאבחנים דום נשימה בשינה?
אבחון דום נשימה בשינה נעשה באמצעות בדיקת שינה. במבוגרים, בדיקת השינה תעשה ברוב המקרים בבית, למעט מקרים מיוחדים, בעוד ילדים יבצעו את בדיקת השינה במעבדה.
בבדיקת השינה ניתן לאבחן אם קיים דום נשימה בשינה, ומהי חומרתו – קלה, בינונית או קשה.
מהו מכשיר CPAP?
CPAP (continuous positive airway pressure) הוא מכשיר שפועל לפתיחת החסימה הקיימת בדרכי האוויר, באמצעות לחץ חיובי. כך, המכשיר מזרים אויר בצינור ויוצר לחץ חיובי במסכה המולבשת על אף המטופל. לחץ חיובי זה מוביל לשמירה על דרכי אוויר פתוחות ומונע את החסימה של דרכי האוויר, וכן את הנחירות והפסקות הנשימה בשינה.
כיצד מבוצע הטיפול ב-CPAP?
השימוש ב-CPAP הוא בשעות השינה בלבד, כאשר ההנחיה להיעזר בו לכל אורך הלילה. השימוש ב-CPAP נעשה באמצעות מסכת אף, אותה יש להרכיב לכל אורך שעות השינה. לעתים יש צורך להתרגל לשימוש במכשיר, אך כיום ישנן מסכות שמאפשרות שינה נוחה וטובה בזמן השימוש במכשיר.
חשוב להדגיש ש-CPAP אינו טיפול בחמצן, והשימוש בו אינו מוביל להתפתחות תלות בו.
למי הטיפול ב-CPAP מתאים?
הטיפול ב-CPAP מתאים למבוגרים הסובלים מדום נשימה בשינה בדרגה בינונית עד קשה, ובילדים שסובלים מדום נשימה בשינה בדרגה בינונית עד קשה לאחר ניתוח כריתת שקדים/אנדואיד.
הטיפול כלול בסל הבריאות עבור מטופלים שסובלים מדום נשימה בשינה.
האם הטיפול ב-CPAP יעיל?
CPAP הינו הטיפול היעיל ביותר לדום נשימה בשינה במבוגרים.
שימוש קבוע ב-CPAP משפר את איכות החיים ומוביל ב 85% מהמטופלים להפחתה בתחושת העייפות והישנוניות במהלך היום.
בנוסף, השימוש ב-CPAP מפחית את הסיכון לסיבוכים השונים של דום נשימה בשינה ומסייע במניעת תחלואה לבבית ומוחית.
לאורך השנים פורסמו מחקרים רבים אודות היעילות וההשפעות החיוביות של שימוש ב-CPAP לטיפול בדום נשימה בשינה.
כך, לאחרונה פורסמה מטא אנליזה שבחנה את השפעת השימוש ב-CPAP על הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים חוזרים בקרב הסובלים מדום נשימה בשינה. החוקרים מצאו קשר בין היענות לטיפול ב- CPAP לבין הפחתה בסיכון לאירועי לב/מח חוזרים.
בנוסף, מטא אנליזה שפורסמה בשנת 2010 מצאה ששימוש ב-CPAP הוביל להפחתה בסיכון לתאונות דרכים, בקרב נהגים שסובלים מדום נשימה בשינה.
מחקר נוסף בחן את השפעת השימוש ב-CPAP על זכרון מפורש, שמהווה חלק מהזכרון לטווח הארוך. במחקר נמצא שטיפול מתמשך ב-CPAP מסייע בשחזור זכרון מפורש בקרב הסובלים מדום נשימה בשינה.
לשימוש ב- CPAP יעילות מוכחת גם באיזון הסוכרת. כך, מחקר שפורסם ב-2023 מצא שטיפול מתמשך ב-CPAP בקרב הסובלים מסוכרת סוג 2 ודום נשימה בשינה, הוביל להפחתה משמעותית בערכי ההמוגלובין המסוכרר (A1c) ולשיפור בשליטה הגליקמית בטווח הארוך.
האם קיימים חסרונות לטיפול ב-CPAP?
חשוב להדגיש שהצלחת הטיפול ב-CPAP מושפעת באופן ישיר מהיענות המטופל לטיפול וביכולת ההתמדה בשימוש בטיפול לאורך זמן.
כיוון שמדובר בטיפול מתמשך, שאינו תחום בזמן, בחלק מהמקרים היענות המטופלים לטיפול ב-CPAP תפחת עם הזמן, ובהתאם גם השפעותיו החיוביות.
האם קיימות אפשרויות טיפול נוספות לדום נשימה בשינה?
במקרים בהם ההיענות לטיפול ב-CPAP נמוכה, ניתן לבחון אפשרויות טיפול אחרות.
חלופות טיפוליות בקרב מבוגרים
- טיפול בעזרת התקנים דנטליים (oral appliances for OSA) – מדובר במעין פלטות אותן מרכיבים על השיניים בלילה, וקידום של הלסת התחתונה באמצעותן, במטרה לפתוח את דרכי האוויר החסומות. חשוב להדגיש שכיום טרם פורסמו תוצאות המוכיחות יעילות ארוכת טווח של התקנים אלו, ובכל מקרה מדובר בטיפול שיעילותו פחותה מזו של CPAP.
- טיפול תנוחתי – טיפול זה מתאים למטופלים שבהם דום הנשימה בשינה מתרחש בעיקר בזמן שכיבה על הגב. מדובר בטיפול שפועל למניעת שינה על הגב, באמצעות רצועות/כרית מיוחדת.
- ניתוחי אף אוזן גרון – כאשר קיים דום נשימה בשינה בדרגה קלה, ניתן לשקול ניתוח אף אוזן גרון, לפתיחת החסימה הקיימת.
הטיפול בדום נשימה בשינה בילדים
הקו הראשון בטיפול בדום נשימה בשינה בקרב ילדים הוא ניתוח לכריתה או כריתה חלקית של השקדים/אנדואיד.
במידה והילד ממשיך לנחור ובבדיקת שינה נמצא דום נשימה בשינה בדרגה קלה לאחר הניתוח, ניתן לטפל בתרופות נוגדות דלקת. במידה ולאחר הניתוח נמצא דום נשימה בשינה בדרגה בינונית-קשה, הילד יופנה לטיפול ב-CPAP.
בילדים עם עודף משקל נמליץ על אימוץ אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה, שיביא לירידה במשקל.