הפרעות שינה בגיל המעבר
גיל המעבר מביא עמו סימפטומים רבים: גלי חום, ירידה בחשק המיני, דיכאון והפרעות שינה. בחלק גדול מהסימפטומים לא ניתן לטפל, אך הפרעות השינה ניתנות לטיפול פשוט יחסית.
כ-60% מהנשים בגיל המעבר סובלות מהפרעות שינה, המהוות אחד התסמינים הבולטים בגיל זה, המתרחש בממוצע בגיל 51, ומתבטא בשינויים הורמונליים וביולוגיים. כל אישה חשה בגיל המעבר תסמינים שונים ומגוונים, בעוצמות משתנות: גלי חום, יובש בנרתיק, שינויי מצב רוח, כאבי פרקים, ירידה בחשק המיני, דיכאון, יובש בשיער ובעור, כאבים בעת קיום יחסי מין, דלקות שתן חוזרות ונשנות וגם, כאמור, הפרעות שינה, המהוות תסמין נפוץ.
התלונות השכיחות בגיל המעבר הן קשיי הרדמות, התעוררויות ליליות מרובות וירידה באיכות השינה.
גיל המעבר הוא תקופה בה מופסקת בהדרגה הפעילות ההורמונלית בגופה של האישה. השחלה המפרישה הורמוני מין מאטה את פעילותה ומפרישה כמות מופחתת של הורמונים, מה שגורם שינוי הורמונלי, המשפיע על כל האיברים והמערכות בגוף. הירידה ברמת הפרוגסטרון והאסטרוגן פוגעת באיכות השינה של האישה וגורמת להפרעות שינה. בנוסף, תסמינים אחרים הנפוצים בתקופה זו משפיעים אף הם על איכות השינה ופוגמים בה, כגון גלי חום והזעות ליליות. כמו כן, מתרחשים שינויים בבקרה הסירקדיאנית (השעון הביולוגי) וכל אלה משפיעים מאד על השינה. חשוב גם לזכור שגיל המעבר הוא גיל של התבגרות והזדקנות: תהליך קשה כשלעצמו, שגם הוא גורר פגיעה באיכות השינה. גם הדיכאון והשינויים במצבי הרוח, האופייניים כל-כך לגיל המעבר, קשורים לעלייה בשכיחותן של הפרעות השינה: הן יכולות להיות ההסתמנות הראשונה, שמקדימה במספר שנים את הופעת הדיכאון, ועם הופעתו, הוא עצמו גורם לקשיי הירדמות וקשיים בשמירה על רציפות השינה.
תופעות פיסיולוגיות נוספות, הנוטות להופיע בגיל המעבר, מפריעות גם הן לשינה: בגיל המעבר ישנה מגמה של ירידה בבריאות הכללית וחלק מהפגיעות הרפואיות פוגעות גם בשינה. כך, ישנה עלייה בשכיחות תת פעילות של בלוטת התריס, שאחד מהתסמינים שלה הוא עייפות יומית. כמו כן, גיל המעבר מלווה בעלייה במשקל ובהופעת התסמונת המטבולית הנפוצה באנשים עם עודף משקל וכוללת יתר לחץ דם, עלייה של פרופיל השומנים בדם ורמות סוכר גבוהות, בשל עמידות לאינסולין. כל זה משפיע על השינה: עודף משקל גורם לעלייה בשכיחות נחירות והפרעות נשימה חסימתיות בשינה שהן כשלעצמן גורמות לפגיעה באיכות השינה.
הפרעות השינה הללו פוגעות באיכות החיים של האישה, ביכולת התפקוד ובמצב הרוח ומעודדות תחלואה ופגיעה במצב הבריאותי. אנשים הסובלים מהפרעות שינה חשופים יותר לתאונות דרכים ותאונות עבודה. העייפות במהלך היום גורמת לקשיי ריכוז ותפקוד יומיומי שנפגמים. מצב הרוח נפגע ומופיעה נטייה לדיכאון. כמו כן, מחקרים רבים בשנים האחרונות מצביעים על הקשר בין משך שינה קצר והפרעות נשימה בשינה, לבין תחלואה, כגון השמנה, יתר לחץ דם, תחלואה לבבית, סוכרת, אירועים מוחיים ואף תמותה.
אבחון של הפרעות השינה האופייניות לגיל המעבר מתקיים בדרך כלל במסגרת מרפאתית. בהתאם לחשד הקליני, רופא השינה יכול להמליץ על מילוי יומני שינה, מילוי שאלונים ייעודיים וביצוע בדיקת שינה (ביתית או במעבדת השינה). כל אלה מסייעים לקבוע האם המטופל סובל מהפרעות שינה ולהתאים לו טיפול.
לסיכום, הפרעות שינה הן תופעה הנלווית לגיל המעבר ונשים רבות סובלות ממנה. הפרעות השינה פוגמות באיכות החיים ומזיקות לבריאות. ישנן דרכים רבות לטפל בהפרעות השינה וחשוב לאבחן ולבחור טיפול מתאים.