היפרסומניה
ישנוניות היא חלק בלתי נפרד מהפיזיולוגיה שלנו ומהמנגנון הטבעי של מחזורי השינה והערות. בעוד שרובנו חשים ישנוניים בשעות הערב והלילה, ישנוניות יומית פתולוגית היא מצב שבו אדם חש ישנוניות בשעות הערות (אצל רובנו בשעות היום), בהן אנחנו אמורים להיות ערניים ומתפקדים.
מהם הגורמים לישנוניות יומית פתולוגית? אילו סוגי היפרסומניה קיימים? כיצד מאבחנים היפרסומניה ומהן אפשרויות הטיפול הקיימות בהפרעה? במאמר זה תמצאו כל מה שחשוב לדעת על היפרסומניה.
מהי היפרסומניה?
היפרסומניה היא הפרעת שינה, שבאה לידי ביטוי בישנוניות יומית כרונית עם נטייה לנמנום, הירדמות או "ניקור" במשך היום, לרוב במצבים פאסיביים כמו האזנה לשיעור או הרצאה, צפייה בטלויזיה, נסיעה ועוד. לא פעם הסובלים מהיפרסומניה מדווחים גם על ירידה ביכולת הריכוז והתפקוד.
כאשר תסמינים אלו מופיעי מעל לשלושה חודשים, באופן יום – יומי, ייתכן שמדובר בישנוניות יומית פתולוגית.
מהם הגורמים לישנוניות יומית?
ישנם מספר גורמים אפשריים לישנוניות יומית:
- חסך שינה – משך שינה קצר ולא מספק, יכול להוביל להופעת ישנוניות יומית, בייחוד בקרב מבוגרים צעירים בעשור השני ועד העשור הרביעי לחיים.
- הפרעות בתזמון השינה – הפרעות סירקדיאניות (של ה"שעון הביולוגי") יכולות לבוא לידי ביטוי בישנוניות יומית. לדוגמא, הפרעה של שעון ביולוגי דחוי (Delayed sleep phase syndrome DSPS) מתבטאת בישנוניות יומית בשעות הבוקר, עם ערנות ושיפור בתפקוד בשעות הערב והלילה. בהפרעה אחרת, בשם שעון ביולוגי מוקדם (advanced sleep phase syndrome; ASPS), תופיע ישנוניות בשעות אחה"צ והערב ואילו הערנות בשעות הבוקר המוקדמות עם השכמה מוקדמת במיוחד.
- הפרעות שינה – ישנן מספר הפרעות שינה שקיומן עלול לפגוע באיכות וברציפות השינה ולהוביל לשינה לא מרעננת ולישנוניות במהלך היום. בין הפרעות אלו ניתן למנות דום נשימה בשינה – מצב בו חסימה של דרכי האוויר בזמן השינה, מובילה לנחירות ולהפסקות נשימה בשינה, למגוון השלכות שליליות נוספות. הפרעת שינה נוספת שעלולה להוביל לישנוניות יומית היא תנועות רגליים מחזוריות בשינה (PLMD) – תסמונת כרונית שמתאפיינת ב"קפיצות" של הידיים או הרגליים, מספר רב של פעמים במהלך הלילה, לעתים עד כדי התעוררות.
- נטילת תרופות – ישנן תרופות, כדוגמת נוגדי אלרגיה, תרופות פסיכיאטריות, תרופות לאפילפסיה, שכחלק מתופעות הלוואי שלהן עלולות להוביל לישנוניות במהלך היום.
מהן סוגי ההיפרסומניות הקיימות?
היפרסומניה היא למעשה קבוצה של הפרעות שינה שמתבטאות בישנוניות יומית פתולוגית שמקורה במח, ביניהן:
נרקולפסיה
הפרעת שינה נדירה יחסית, שמתבטאת בישנוניות במהלך היום ובמספר תסמינים נוספים. נרקולפסיה נגרמת כתוצאה מהרס של נוירונים שמהווים חלק ממנגנון העוררות במח.
- מהי השכיחות של נרקופלסיה?
מדובר בהפרעה נדירה יחסית במיוחד בישראל. סקירה שפורסמה בשנת 2007, מעלה ששכיחות ההפרעה עומדת על 25 עד 50 לכל 100,000 איש.
עם זאת, קיים שוני גדול בשכיחות ההפרעה בין מדינות שונות בעולם. כך למשל, ביפן שכיחות ההפרעה עומדת על 6 לכל 1000 איש, בעוד שבישראל שכיחות ההפרעה היא בין הנמוכות בעולם – 2 לכל 100,000 איש.
- מהם הסימפטומים של נרקולפסיה?
נרקולפסיה מתבטאת בתסמינים מאוד ספציפיים:
- ישנוניות יומית כרונית שנמשכת מדי יום, במשך יותר מ-3 חודשים.
- קטפלקסיה – אבדן מתח שרירים פתאומי בזמן ערות, שמופיע כתוצאה מטריגר רגשי כדוגמת צחוק, בכי, פחד או התרגשות. קטפלקסיה יכולה להתבטא בצניחה של הלסת, חולשת כתפיים וחולשה ברגליים, עד כדי נפילה.
- הזיות בכניסה לשינה – הזיות שמופיעות בזמן ההירדמות.
- שיתוק שינה – מדובר בתחושה ממשית של שיתוק, כאשר מיד עם היקיצה המטופל חש שאינו יכול להזיז את שרירי הגוף. לרוב, השיתוק נמשך כדקה וחולף.
- תנומות מרעננות במהלך היום – מטופלים שסובלים מנרקולפסיה, מדווחים ששינה קצרה במהלך מהיום מסייעת להם להיות רעננים יותר.
- מטופלים שסובלים מנרקולפסיה יכולים לחוות גם השמנה ועלייה משמעותית במשקל.
היפרסומניה אדיופטית
סוג זה של היפרסומניה מתאפיין בישנוניות ובנטייה להירדם במהלך היום, ללא סימפטומים אחרים, כאשר התנומות היומיות אינן מרעננות ואינן מביאות לשיפור בעייפות.
- מהי השכיחות של היפרסומניה אידיופטית?
היפרסומניה אדיופטית מופיעה לרוב בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים, בקרב נשים יותר מאשר גברים.
מחקר שתוצאותיו פורסמו בשנת 2024, מצא שהשכיחות שלי היפרסומניה אדיופטית באוכלוסייה הכללית עומדת על 1.5%. מחקר שביקש לבחון את שיעור האנשים המאובחנים עם היפרסומניה אדיופטית בארה"ב בין השנים 2019 ל-2021, מצא שכ-32.12 – 37.03 אנשים לכל 100,000 איש מאובחנים כסובלים מההפרעה. מחקר נוסף, שפורסם ב-NIH בשנת 2023, מצביע על עליה של 32% בשיעור הסובלים מההפרעה לאורך העשור האחרון, בקרב נשים וגברים כאחד.
בנוסף, נראה שלהיפרסומניה אדיופטית יש גורם גנטי. סקירה שפורסמה בשנת 2016 מעלה כי לשליש מהסובלים מהיפרסומניה אדיופטית יש היסטוריה משפחתית, ובן משפחה שסובל מהיפרסומניה.
תסמונת קליין לוין (Kleine-Levin syndrome)
מדובר בתסמונת נדירה, שהגורם לה אינה ידועה.
- מהי השכיחות של תסמונת קליין לוין?
לפי סקירת ספרות שפורסמה ב-2025, ההערכה היא שישנם בין 1 ל-5 מקרים של תסמונת קליין לוין לכל מיליון איש. ההערכה היא שגברים סובלים מהתסמונת יותר מנשים. העובדה שמדובר בתסמונת נדירה, מביאה עמה אתגרים באבחון, ולעתים מובילה לאיחור משמעותי באבחון התסמונת. מחקר שתוצאותיו פורסמו בשנת 2016 מצא איחור באבחון התסמונת של כ-10 עד 20 חודשים לאחר הופעת האפיזודה הראשונה. - מהם התסמינים של תסמונת קליין לוין?
ההפרעה מתבטאת באפיזודות חוזרות, מעין "התקפים" שנמשכים בין מספר ימים למספר שבועות, ובהם המטופל יחווה בין היתר:
- ישנוניות במהלך היום
- הפרעות התנהגות – לא פעם נראה התנהגות אלימה ואגרסיבית של המטופל בזמן התקף.
- הפרעות אכילה – התקפי אכילה, בולימיה או אנורקסיה
- עוררות יתר מינית – על פי האגודה הלאומית לתסמונות נדירות, מטופלים שסובלים מהתקף של התסמונת מדווחים על דחף מיני חסר עכבות, בייחוד בקרב גברים, כאשר הדבר עלול להתבטא בהערות מיניות ובאוננות תכופה.
לאחר שהאפיזודה חולפת, חולפים גם התסמינים והמטופלים חוזרים לתפקוד תקין.
כיצד מאבחנים היפרסומניה?
אבחון ההפרעה נעשה על ידי רופא שינה, ומבוצע באמצעות שלילת קיומן של בעיות בריאותיות אחרות. כלומר – רק לאחר שנשלול בעיות אחרות שעלולות "להתחפש" להיפרסומניה, יוכל רופא השינה לאשש או לשלול שמדובר בהפרעה זו.
תהליך האבחון מורכב ממספר שלבים:
- בדיקת אקטיגרף – מדובר בניטור דפוסי השינה של המטופל, שמבוצע למשך שבוע באמצעות אקטיגרף – שעון יד אותו המטופל עונד למשך שבוע ומנטר את דפוסי השינה והערות. בשבוע זה יש להקפיד שינה בתזמון קבוע ומשך שינה מספק מדי לילה. בדיקה זו מאפשרת לנו לשלול את קיומה של הפרעה בתזמון השינה.
- בדיקת שינה במעבדה – בדיקה זו כוללת שנת לילה במעבדת השינה, ומאפשרת לשלול את קיומן של הפרעות שינה כדוגמת דום נשימה בשינה ותנועות רגליים מחזוריות בשינה.
- בדיקת חביוני שינה (MSLT) – בדיקה המתבצעת במעבדה, במסגרתה המטופל מונחה מדי שעתיים להיכנס למיטה ולאפשר לעצמו להירדם ולישון למשך 20 דקות, במשך 5 פעמים. בדיקה זו מאפשרת לרופא השינה לאבחן האם מדובר בישנוניות יומית פתולוגית כגון נרקולפסיה או היפרסומניה אידיופטית. כאשר המטופל נכנס מהר לשנת REM במשך פעמיים לפחות במהלך 5 ההזדמנויות שניתנו לו לשינה – מדובר בנרקולפסיה.
אבחנה מבדלת
ישנן לא מעט הפרעות ובעיות רפואיות שיכולות להתבטא בין היתר בישנוניות יומית ולהידמות להיפרסומניה. לכן, לפני שפונים לאבחון ההפרעה אצל רופא שינה, יש לפנות לרופא המשפחה ולשלול את קיומן של הפרעות אלו , ביניהן:
- דכאון
- שימוש בסמים
- אנמיה
- ירידה בתפקוד של בלוטת התריס
מהם הטיפולים האפשריים להיפרסומניה?
הטיפול בהיפרסומניה, על סוגיה השונים, הוא טיפול תרופתי, שמטרתו להביא להטבה בישנוניות היומית ולשפר את התפקוד של המטופל בשגרה. כיוון שהיפרסומניה היא הפרעה כרונית, יש ליטול את הטיפול התרופתי באופן קבוע, מדי בוקר.
כיום קיימות בישראל 3 תרופות להיפרסומניה, השכיחה שביניהן היא מודפיניל.
תרופות נוספות לטיפול בהפרעה הן פיטוליסנט וסולראמפטול.
לעתים ינחה רופא השינה את המטופל להתחיל בטיפול תרופתי מסוים, ולאחר מכן, במידה והטיפול לא יהיה יעיל מספיק, ייתכן שיהיה צורך במעבר לטיפול אחר, או בשילוב בין שני טיפולים.
לצד הטיפול התרופתי, כיוון שהתנומות היומיות של הסובלים מנרקולפסיה מרעננות עבורם, ניתן להציע להם לשלב תנומות יזומות במהלך היום.
לטפל או לא לטפל בהיפרסומניה?
הטיפול בהיפרסומניה הוא בעל חשיבות משמעותית, ובלעדיו יסבול המטופל מהשלכות משמעותיות על יכולת התפקוד שלו בשעות היום.
סקירת מחקרים בנושא היפרסומניה שפורסמה בשנת 2023 מעלה כי היפרסומניה עלולה לסכן את האדם שסובל ממנה, ומעלה את הסיכון לתאונות דרכים ובכך לסכן גם את הסביבה.
כמו כן, חשוב להדגיש שללא טיפול, היפרסומניה עלולה להוביל לתאונות עבודה, שינויים במצב הרוח, וכן להשפיע לרעה על הקשרים החברתיים של האדם.