נרקולפסיה
נרקולפסיה היא הפרעת שינה נדירה יחסית, שמתבטאת בישנוניות במהלך היום ובמספר תסמינים נוספים.
אבחון ההפרעה נעשה על ידי רופא שינה, והוא חשוב כדי להתאים את הטיפול הנדרש ולמנוע פגיעה בתפקוד היומיומי.
ללא טיפול, נרקולפסיה עלולה להוביל לפגיעה בכל תחומי החיים, החל מתפקוד בעבודה, יכולת קשב וריכוז, פגיעה במצב הרוח וביחסים עם הסביבה ואף עלולה להגדיל את הסיכון לתאונות.
מהם התסמינים שעלולים להעיד על קיומה של נרקולפסיה? מה הגורמים להפרעה? כיצד מאבחנים אותה ומהן אפשרויות הטיפול בה?
ריכזנו עבורכם את כל המידע בנושא בכתבה זו.
נרקולפסיה – הפרעת שינה נדירה
נרקולפסיה מהווה הפרעה נדירה. סקירה שפורסמה בשנת 1994 על ידי American Sleep Disorders Association and Sleep Research Society העלתה שהשכיחות הגבוהה ביותר של נרקולפסיה היא ביפן, בה 160 ילדים בגילאי 12-16 מתוך כל 100,000 ילדים ו-590 מתוך כל 100,000 מבוגרים נמצאו עם חשד לנרקולפסיה. השכיחות הנמוכה ביותר נמצאה בקרב ישראלים יהודים – רק 0.23 מתוך 100,000 איש. מסקירה אחרת, שפורסמה בשנת 2007, עולה ששכיחותה של נרקולפסיה עומדת על 25 עד 50 לכל 100,000 איש.
מהם התסמינים של נרקולפסיה?
נרקולפסיה מתאפיינת בחדירה של שינה ובמיוחד שנת REM (שנת חלום) אל תוך הערות, ומתבטאת במספר תסמינים:
- ישנוניות יומית – מדובר בנטייה להירדם, לנמנמם או "לנקר" במהלך היום. ישנוניות יומית תחשב לכזו במידה והיא מתרחשת מדי יום, למשך 3 חודשים לפחות. חשוב לציין שישנוניות יומית יכולה להיות ביטוי למגוון בעיות רפואיות, ולכן לא ניתן לאבחן נרקולפסיה על בסיס קיומה של ישנוניות יומית בלבד.
- קטפלקסיה – מצב שכולל אבדן מתח שרירים פתאומי, כאשר האדם נמצא בהכרה מלאה. הגורם להופעת אפיזדה של קטפלקסיה הוא טריגר נפשי כדוגמת צחוק, בכי או פחד, או מאמץ גופני. קטפלקסיה מתבטאת ברפיון שרירים – החל משרירי הפנים (מלווה בצניחה של הלסת), הצוואר והכתפיים ועד לשיתוק שרירים מוחלט שמתבטא בנפילה מעמידה. אפיזודות אלו נמשכות מספר שניות עד דקות
- הזיות בעת ההירדמות יכולות גם הן להופיע במטופלים שסובלים מנרקולפסיה.
- שיתוק שינה – תסמין זה נחווה על ידי המטופל כתחושה של שיתוק בגוף מיד עם ההתעוררות, כאשר המטופל חש שאינו מסוגל להזיז את שרירי הגוף. לרוב, השיתוק יימשך כדקה ויחלוף. שיתוק שינה מופיע לעתים גם בקרב האוכלוסייה הכללית, בעקבות חסך שינה.
- תסמינים נוספים שעלולים להופיע בקרב הסובלים מנרקולפסיה הם שינה מקוטעת מאוד עם התעוררויות מרובות במהלך הלילה.
- תנומות מרעננות במהלך היום מהוות גם הן תסמין אופייני לנרקולפסיה.
מהם הגורמים לנרקולפסיה?
הגורם לנרקולפסיה הוא אבדן או הרס של נוירונים שאחראיים על הפרשת חומר בשם אורקסין (Orexin) בהיפותלמוס שבמוח. לנוירונים אלו תפקיד חשוב בוויסות עוררות, ערנות ובמאזן של רעב-שובע, והרס שלהם מוביל לישנוניות ולהתקפי קטפלקסיה.
הגורם להרס של נוירונים אלו עדיין אינו ידוע, אך ייתכן שקיים מרכיב שמגביר את הסיכון לכך.
כיצד מאבחנים נרקולפסיה?
אבחון נרקולפסיה נעשה באמצעות שלילת קיומן של הפרעות אחרות, שעלולות להוביל לישנוניות יתר. זאת, מכיוון שישנן מגוון מחלות והפרעות שעלולות להתבטא בישנוניות יתר, ושכיחותן גבוהה באופן משמעותי יותר משכיחותה של נרקולפסיה.
ישנוניות יומית והצורך באבחנה מבדלת
כאמור, ישנוניות יומית היא תסמין שאינו ייחודי לנרקולפסיה, והיא עלולה להופיע כתוצאה ממגוון מצבים רפואיים ואחרים. מכאן עולה הצורך בשלילת בעיות רפואיות אחרות, לפני שיינתן אבחון ודאי של נרקולפסיה.
מצבים נוספים בהם עלולה להופיע ישנוניות יומית:
- חסך בשינה – שנת לילה של פחות מ-7 שעות בקרב מבוגרים, היא אחת הסיבות הנפוצות לישנוניות יומית.
- הפרעות סירקדיאניות – מדבור בהפרעות בשעון הביולוגי: 1. שעון ביולוגי דחוי, המתבטא בקשיי הרדמות וישנוניות בשעות הבוקר ומתרחשת בעיקר בקרב אנשים צעירים. 2. שעון ביולוגי מוקדם, המתרחש בעיקר בגיל המבוגר, ומתבטא בישנוניות בשעות הערב המוקדמות (סביב 18:00-19:00) עם התעוררות באמצע הלילה או בשעות הבוקר המאוד מוקדמות.
- הפרעות שפוגעות באיכות השינה – דום נשימה בשינה, תנועות רגליים מחזוריות בשינה וכאב כרוני עלולים להוביל לקיטוע של השינה, התעוררויות מרובות לאורך הלילה, ולירידה באיכות השינה, שבתורה מובילה לישנוניות יומית.
- תרופות – ישנן מספר תרופות כדוגמת אנטיהיסטמיניים, תרופות פסיכיאטריות ותרופות לאפילפסיה, שתופעות הלוואי שלהן עלולות להתבטא בין היתר בישנוניות יומית.
הצעד הראשון באבחון הוא פנייה לרופא שינה, שיתשאל אותך לגבי מצבך הבריאותי, ההיסטוריה הרפואית שלך, התסמינים הקיימים ויתחיל בירור לשלול סיבות שכיחות לישנוניות יומית.
בכדי לקבוע ישנוניות יומית פתולוגית, רופא השינה יפנה אותך לביצוע בדיקת חביוני שינה (MSLT), שבוחנת ישנוניות יתר בשעות היום, באופן אובייקטיבי.
בדיקת חביוני השינה מתבצעת לאחר שמירה של משך ותזמון שינה תקינים בשבוע שקודם לבדיקה, ולכן תבוצע בדיקת אקטיגרף – שעון אותו יש לענוד על פרק היד למשך שבוע שבודק את דפוסי השינה והערות, בשבוע זה יש להקפיד על דפוסי שינה סדירים ומשך שינה מספק.
בחלוף שבוע יזמין אותך רופא לבדיקת שינה לילית, הכוללת שנת לילה במעבדת השינה, ומאפשרת לשלול את קיומן של הפרעות שינה אחרות כדוגמת דום נשימה בשינה.
בבוקר שלאחר מכן תבוצע בדיקת חביוני שינה, כאשר מדי שעתיים תונחה להיכנס למיטה ולא לעצור הירדמות במשך 20 דקות, במשך 5 פעמים. בדיקה זו בודקת בצורה אובייקטיבית האם קיימת ישנוניות יומית. כאשר תוצאות הבדיקה מצביעות על כך שהמטופל נכנס מהר לשנת REM פעמיים לפחות במהלך היום (מתוך 5 הזדמנויות לשינה) – יינתן אבחון של נרקולפסיה.
מהם הטיפולים האפשריים בנרקולפסיה?
הטיפול בנרקולפסיה כולל תרופות מעוררות (wake promoting agents). כיום קיימות בישראל 3 תרופות לנרקולפסיה, התרופה הוותיקה ביותר היא מודפיניל (PROVIGIL), ובשנים האחרונות פותחו 2 תרופות חדשות- Wakix שמטפלת גם בקטפלקסיה, ו- Sunosi.
לטפל או לא לטפל בהפרעת השינה?
ללא טיפול, תסמיניה של נרקולפסיה עלולים לפגוע בתפקוד האדם בכל תחומי החיים. כך, ישנוניות היתר עלולה להוביל לפגיעה ביכולת קשב וריכוז ולירידה בתפקוד בעבודה, להשפיע על מצב הרוח, לפגוע ביחסים הבינאישיים עם המשפחה והסביבה הקרובה, ואף לסכנת חיים ממשית (תאונות עבודה או תאונות בנהיגה).
לכן, ישנה חשיבות גדולה באבחון ההפרעה ובהתאמת טיפול שיפחית את התסמינים.
