נחירות
נחירות הן רעש נשימתי שנובע מהיצרות או מחסימה של דרכי האוויר העליונות – האף והגרון.
כ-50% מהמבוגרים יסבלו מנחירות לאורך החיים, וכ- 10-15%% מהילדים.
לעתים, האדם כלל אינו מודע לעובדה שהוא נוחר, והנושא עולה דווקא מבן/בת הזוג או מהמשפחה.
מהן הסיבות לנחירות? כיצד ניתן לדעת אם הנחירות דורשות טיפול? ומהם הטיפולים השונים הקיימים כיום לנחירות?
במאמר זה תמצאו את כל המידע החשוב בנושא.
אודות נחירות
נחירות הן עניין נפוץ יחסית, שנובעות מהיצרות בדרכי האוויר העליונות באזור האף, החך, בסיס הלשון או הגרון. לא פעם מדובר בעניין חברתי – שאינו מפריע לאדם עצמו בשנתו, אך עלול להפריע לסביבה שלו. כמו כן, חשוב להבין שבעוד שישנן נחירות שאינן דורשות טיפול, במקרים מסוימים נחירות עלולות להעיד על בעיה רפואית שדורשת אבחון והתאמת טיפול.
מחקר פרוספקטיבי, שתוצאותיו פורסמו בשנת 1999, מצא שנחירות היו קשורות לרמות גבוהות משמעותית של לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי.
מדוע מבוגרים נוחרים?
אלו הגורמים האפשריים לנחירות:
- לשון גדולה, שגורמת להיצרות דרכי האוויר
- מתח שרירים נמוך בזמן שינה – ישנם 30 שרירים שאחראיים על תפקוד דרכי האוויר העליונות. הפחתה משמעותית במתח השרירים בשינה באזור דרכי האוויר העליונות תגרום להיצרות משמעותית שלהן בזמן השינה.
- השמנה – מטופלים שסובלים עודף משקל נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מנחירות, בשל הצטברות שומן בבסיס הלשון ובצוואר
- מבנה הפנים – מבנה הפנים, עצמות הלסת והאף משפיע גם הוא על הסיכון לנחירות. כך לדוגמה, לסת תחתונה קטנה או דחוקה לאחור, עלולה להוביל לעלייה בסיכון לנחירות
- תסמונת דאון – מטופלים עם תסמונת דאון סובלים משילוב של לשון גדולה ומתח שרירים נמוך, ולכן נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מנחירות.
כך, ניתן לומר שהגורמים לנחירות הם שילוב של גורמים אנטומיים (מבנה הפנים ומבנה דרכי האוויר והשמנה), וגורמים פונקציונאליים (מתח שרירים נמוך בשינה).
מדוע ילדים נוחרים?
לרוב, הסיבה לנחירות בילדים היא אחת משתיים:
- הגדלה של השקדים והשקד השלישי, שמובילה להיצרות בדרכי האוויר
- הפרעות התפתחותיות שכוללות חולשת שרירים, שבתורה מובילה להיצרות (תמט) משמעותית של דרכי האוויר בזמן השינה ולנחירות.
כיצד מאבחנים את הגורם לנחירות?
אבחון הגורם לנחירות נעשה באמצעות בדיקת שינה, במעבדה או בבית.
אבחון הפרעות נשימה בשינה בילדים
בילדים בדיקת השינה תעשה אך ורק במעבדת שינה. הילד מגיע עם אחד ההורים למעבדת השינה, מתחבר באמצעות טכנאי מעבדת שינה לחיישנים, נכנס למיטה בערב, ונרדם באופן ספונטני בחדר. אנו מנטרים את השינה והמדדים שלו לאורך כל הלילה – זרימת אוויר דרך האף והפה, תנועות בטן ובית החזה, רמת חמצן בדם, רמת CO2 באוויר הננשף, אק"ג, גלי מוח ותנועות עיניים. כמו כן, המטופל מצולם לאורך כל הלילה במצלמת וידאו.
אבחון הפרעות נשימה בשינה במבוגרים
במבוגרים ניתן לבצע את האבחון באמצעות בדיקה ביתית. הבדיקה מבוצעת באמצעות מכשור ייעודי שמנטר את הנשימה בזמן השינה, לדוגמא באמצעות שעון עם אצבעון או חיבור של מספר מצומצם של חיישנים לגוף
מתי מדובר בנחירות שדורשות טיפול רפואי?
בדיקת השינה מאפשרת לרופא השינה להבין האם הנחירות הן תסמין של דום נשימה בשינה או לא.
במידה וקיים דום נשימה בשינה – בקרב ילדים ומבוגרים כאחד – יש צורך בטיפול.
דום נשימה בשינה היא הפרעת שינה שכיחה יחסית. לפי ההערכה, שכיחות ההפרעה בקרב מבוגרים עומדת על 9%-17%, ובקרב ילדים כ-2%-6%.
חשיבות הטיפול בנחירות ובדום נשימה בשינה
דום נשימה בשינה מתבטא בנחירות ובהפסקות נשימה בשינה, וללא טיפול עלול להוביל למגוון השלכות וסיבוכים עבור הסובלים ממנו:
ההשלכות של דום נשימה בשינה במבוגרים
- שינה לא מרעננת
- ישנוניות יומית שעלולה לגרום לירידה ביכולת התפקוד במשך היום ולהעלות את הסיכון לתאונות
- הגדלת הסיכון ליתר לחץ דם ולהתפתחות של מחלות כמו סוכרת ומחלות לב וכלי דם, הפרעות קצב, אירועים מוחיים, ירידה בזכרון ובריכוז ואף חרדה ודכאון.
ההשלכות של דום נשימה בשינה בילדים
- בעיות התנהגות, הפרעות שמחקות הפרעת קשב וריכוז ו/או הפרעת למידה שישפיעו על הביצועים בלימודים
- פגיעה בהתפתחות השפתית, בייחוד בילדים בגילאי 2-7
- האטה בצמיחה (בגדילה)
- בטווח הארוך, דום נשימה שאינו מטופל עלול להוביל לסיבוכים בריאותיים כדוגמת התפתחות יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם.
מהו הטיפול בנחירות?
הטיפול בנחירות בילדים
כשמדובר בילדים, הקו הראשון בטיפול בדום נשימה בשינה הוא כריתה של השקדים והאדנואיד (השקד השלישי).
באשר לשאלה האם ירידה במשקל בקרב ילדים הסובלים מהשמנת יתר תטפל בדום השינה בשינה – בעשור האחרון אנחנו רואים קשר הדוק בין עודף משקל ונחירות בילדים. עם זאת, גם במקרה של השמנת יתר, הקו הראשון בטיפול בדום הנשימה יהיה באמצעות כריתה של השקדים והשקד השלישי. כמובן שנעודד את אותם ילדים לרדת במשקל בצורה מסודרת לאחר מכן.
בהפרעות נשימה בדרגה קלה, ניתן לפעמים לטפל באמצעות תרסיסי אף וטיפולים נוגדי דלקת שמקטינים את הרקמה הלימפתית (שקדים/שקד שלישי)
הטיפול בנחירות במבוגרים
- בהפרעות נשימה בשינה בדרגה קלה, או כאשר מדובר בנחירות ראשוניות שמפריעות מבחינה חברתית בלבד ואין להן השלכות רפואיות, ניתן להיעזר בהתקנים דנטליים (oral appliances for OSA) שמסייעים בפתיחת דרכי האוויר העליונות במצבים מסוימים.
- טיפול תנוחתי – במקרים שבהם בבדיקת השינה נראה שישנו מרכיב תנוחתי בהפרעת הנשימה בשינה כלומר ישנם אירועים נשימתיים בשכיבה על הגב אולם בשכיבה על הצד אין – המנעות משינה על הגב יכולה להיות אופציה טיפולית
- אפשרות נוספת לטיפול בהפרעות נשימה בשינה בדרגה קלה היא ניתוחי אף אוזן גרון, בהתאם להמלצת רופא אף אוזן גרון ולאחר ביצוע אבחון של דרכי האוויר. אבחון זה מבוצע לרוב ע"י רופא אף אוזן גרון באמצעות סיב אופטי, לרוב במצב ערות במרפאה, או בזמן השינה ומאפשר לבחון את מיקום ודרגת החומרה של חסימת דרכי האוויר ולהמליץ על הניתוח המתאים.
- כאשר מדובר בדום נשימה בדרגה בינונית או קשה, במיוחד אם יש כבר מחלות רקע כדוגמת יתר לחץ דם או מחלת לב איסכמית, הטיפול הנדרש הוא לישון עם מכשיר CPAP כל לילה לאורך כל זמן השינה השימוש ב-CPAP נעשה באמצעות מסכת אף, ומאפשר למטופל לנשום בלחץ גבוה יותר מהלחץ האטמוספרי, ובכך מאפשר לדרכי האוויר להישאר פתוחות, ולמנוע את דום הנשימה בשינה. היעילות של CPAP במניעת דום נשימה בשינה בקרב הסובלים ממנו עומדת על 100%. מעבר לכך, מחקרים שונים מצאו לאורך השנים כי השימוש ב-CPAP מביא להפחתת הסיכון לסיבוכים השונים כולל תחלואת לב ומח. כך, מטא אנליזה שבחנה את השפעת השימוש ב-CPAP על הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים חוזרים בקרב הסובלים מדום נשימה בשינה ותוצאותיה פורסמו בשנת 2023, מצאה כי קיים קשר בין היענות לטיפול ב- CPAP לבין הפחתה בסיכון לאירועים לבביים ומוחיים חוזרים.
- כאשר קיים מרכיב של השמנת יתר, ירידה במשקל יכולה לשפר את הנחירות ואת דום הנשימה בשינה, אך כאשר קיים צורך בירידה משמעותית במשקל – מדובר באתגר שלא תמיד ניתן להגיע אליו. בשנים האחרונות, בזכות זריקות ההרזיה שהביאו איתן בשורה גדולה, יותר ויותר מטופלים מצליחים לרדת באופן משמעותי משקל. מאמר שפורסם לאחרונה בכתב עת מוביל הראה שבד בבד עם הירידה במשקל חל שיפור משמעותי בחומרת ההפרעה הנשימתית בשינה (REF). ייתכן שבעתיד ניתן יהיה לשקול את זריקות ההרזיה כטיפול בנחירות ובדום נשימה בשינה.
טיפול בישנוניות יומית
אחד הסימנים הבולטים, שקיומם עלול להעיד על הפרעת נשימה בשינה בדרגה משמעותית, בנוסף לנחירות , הוא ישנוניות יומית ושינה לא מרעננת.
ישנוניות יומית היא נטייה לנקר או להירדם במהלך היום, במיוחד במצבים פסיביים (צפייה בטלויזיה, נסיעה כנוסע וכו) ומטופלים הסובלים מדום נשימה בשינה נוטים לסבול גם מישנוניות יומית, דבר שפוגע באיכות החיים וביכולת התפקוד במהלך היום.
שימוש קבוע ב-CPAP משפר את איכות החיים ומוביל להפחתה בתחושת העייפות והישנוניות במהלך היום בקרב כ- 85% מהמטופלים. ישנם מקרים שבהם למרות היענות מצוינת לטיפול ב-CPAP ושימוש יומיומי במכשיר, הישנוניות היומית לא חולפת.
מחקר שתוצאותיו פורסמו בשנת 2013 מצא כי 13% מהמטופלים ב-CPAP בעקבות דום נשימה בשינה, סבלו מישנוניות יתר למרות הטיפול.
למטופלים אלו ניתן להציע טיפול תרופתי בתרופות מעוררות, שיפיג את הישנוניות היומית.
