שאלות נפוצות בנושא הפרעות שינה
מאת פרופ' ריבי טאומן
הפרעות שינה הן קבוצה רחבה של מצבים המשפיעים על היכולת להירדם, לשמור על רציפות השינה, או לחוות שינה מרעננת. בעמוד זה ריכזנו תשובות לשאלות הנפוצות ביותר. התשובות מבוססות על ייעוץ רפואי מקצועי של הצוות שלנו. למידע נוסף על אופן הכנת התוכן הרפואי באתר, ראו דף מדיניות עריכה / הצוות הרפואי.
נדודי שינה (אינסומניה)
מהם נדודי שינה?
נדודי שינה מוגדרים כקשיים עקביים להירדם, יקיצות מרובות ומתסכלות במהלך הלילה או התעוררות מוקדמת מדי ללא יכולת לחזור לישון לפחות 3 לילות בשבוע ולמשך לפחות 3 חודשים. נדודי שינה מלווים בפגיעה בתפקוד במשך היום, לעייפות כרונית, ולתחושת תשישות מתמשכת לאורך שעות היום [1].
איך מאבחנים נדודי שינה?
האבחון מבוסס על שיחה של הרופא/ה עם המטופל, כולל היסטוריה רפואית, הרגלי השינה והערות שלו (אנמנזה), ובמקרים מסוימים נדרש שימוש ביומן שינה או בבדיקת אקטיגרפיה במשך שבוע-שבועיים [2].
האם כל מקרה של נדודי שינה מטופל באותה צורה?
לא. הטיפול מותאם אישית למקור הבעיה והוא יכול להיות שילוב של מספר טיפולים. ברוב הגדול של המקרים, מה שמהווה את הקו הראשון בטיפול בנדודי שינה יומלץ על טיפול קוגניטיבי התנהגותי ייעודי לנדודי שינה (CBT-I); במקרה של גיל המעבר תיבחן אופציה לנטילת הורמונים; במידת הצורך ישולבו גם שינויים באורח החיים ושיפור תזמון השינה, וכמובן טיפול תרופתי או שימוש בעזרים רפואיים (כגון מכשיר CPAP להפרעות נשימה בשינה) יומלצו במקרים של אחרים [3].
מתי כדאי לפנות לרופא בגלל נדודי שינה?
מומלץ לפנות לייעוץ רפואי כאשר חשים חוסר סיפוק מהשינה, עייפות ותשישות מתמשכת במהלך היום, וכשהקימה בבוקר אינה מלווה בתחושת רעננות וערנות. במקרים רבים קשה לזהות בעיות שינה בביקורים שגרתיים אצל הרופא או הרופאה [4].
דום נשימה בשינה
מהו דום נשימה בשינה?
דום נשימה בשינה הוא הפרעת נשימה המתאפיינת באירועים חוזרים של הפסקות נשימה. אירועים אלה עלולים לגרום לירידה ברמת החמצן בדם ולקיטוע של השינה [5].
מהם סוגי דום הנשימה בשינה?
הסוגים המרכזיים הם דום נשימה חסימתי בשינה, שבו דרכי האוויר העליונות נחסמות באופן חלקי או מלא בזמן השינה למרות שמאמצי הנשימה נמשכים, ודום נשימה מרכזי בשינה, שבו המוח אינו שולח באופן זמני את האותות הדרושים להפעלת שרירי הנשימה. דום נשימה מרכזי יכול להופיע בפני עצמו או להיות קשור למצבים רפואיים מסוימים, ובהם מחלות לב ומחלות של מערכת העצבים המרכזית [2].
מה ההבדל בין דום נשימה חסימתי למרכזי?
בדום נשימה חסימתי מתרחשת הפסקת זרימת אוויר דרך האף/פה, אך הגוף ממשיך לבצע תנועות ומאמצי נשימה כדי להתגבר על החסימה. בניגוד לכך, בדום נשימה מרכזי נפסקת זרימת אוויר דרך האף/פה ואין תנועות ומאמצי נשימה של הגוף [2].
איך מאבחנים דום נשימה בשינה?
אבחון ההפרעה מתבצע באמצעות בדיקת שינה במעבדה או בבית. בבדיקת שינה ביתית מחברים מכשיר המנטר במהלך הלילה את פעילות קצב הלב, זרימת האוויר, עוצמת הנחירות, תנוחת השינה, ורמות החמצן בדם. בבדיקת שינה במעבדה מנטרים מדדים אלו ומדדים נוספים, כגון EEG (גלי מוח), EMG (מתח שרירים), תנועות עיניים [6].
נחירות
האם נחירות הן תמיד סימן לדום נשימה בשינה?
לא כל אדם שנוחר סובל מדום נשימה בשינה. עם זאת, בעוד שנחירה פשוטה נובעת מרטט קל של רקמות הגרון הרכות בעת מעבר האוויר, נחירות חזקות, קבועות וכרוניות מהוות תסמין שכיח וסימן אזהרה בולט להפרעת נשימה חסימתית [7].
מתי נחירות מעוררות חשד לדום נשימה בשינה?
החשד הקליני מתגבר כאשר הנחירות הן קבועות (מעל 3 פעמים בשבוע), הן קולניות במיוחד והן מלוות ביקיצות פתאומיות עם תחושת חנק או קוצר נשימה. לעיתים הפסקות נשימה נצפות בפועל על ידי בן או בת הזוג, או שהשינה לא מרעננת ויש ישנוניות כבדה לאורך היום [5].
איך אפשר לדעת אם מדובר בנחירה פשוטה או בדום נשימה?
הדרך להבחין בין נחירה פשוטה לבין דום נשימה חסימתי בשינה היא באמצעות ביצוע בדיקת שינה ייעודית, המאפשרת לכמת את מספר הפסקות הנשימה ולזהות ירידות ברמת החמצן בדם [3].
הפרעות תנועה בשינה
מהן הפרעות התנועה השכיחות בשינה?
קבוצה זו כוללת מצבים המשבשים את איכות ורציפות השינה. הפרעות התנועה השכיחות הן תסמונת הרגליים העצבניות (RLS) ותסמונת תנועות רגליים מחזוריות (PLMD) [8].
מהם התסמינים של תסמונת הרגליים העצבניות?
המטופלים חווים אי שקט, דחף להזיז את הרגליים, עקצוץ או כאב עמוק בגפיים בעת ישיבה או שכיבה (מצבים פסיביים) בעיקר בשעות הערב והלילה, כאשר תנועה אקטיבית מביאה להקלה זמנית [2].
עד כמה נפוצה תסמונת הרגליים העצבניות?
חלק גדול מהאוכלוסייה (כ-7%) חווה את התופעה ברמה כלשהי ועונה על הקריטריונים הבסיסיים ביותר של האבחון, כאשר אצל לפחות 2%-3% מהאוכלוסייה הכללית התסמינים חמורים וקשים מספיק כדי להפוך לבעיה קלינית משמעותית המפריעה לשינה ולתפקוד היומיומי [9].
מה הקשר בין תסמונת הרגליים העצבניות לתנועות רגליים מחזוריות?
ב-80-90% ממקרי תסמונת הרגליים העצבניות נמצאו גם תנועות רגליים מחזוריות בשינה בבדיקת שינה במעבדה.
איך מטפלים בהפרעות תנועה בשינה?
הטיפול כולל בשלב ראשון הימענות מצריכת גורמים מחמירים כגון קפאין, אלכוהול ותרופות מסוימות. כמו כן, יומלץ לערוך בדיקת רמות מחסני הברזל (פריטין) בגוף, ובמידת הצורך להעלות את רמות מחסני הברזל כחלק מהטיפול. במקרים אחרים יינתנו תרופות הפועלות על מערכת העצבים כגון גבפנטין או פרגבלין [10].
נרקולפסיה
מהי נרקולפסיה? (ישנוניות קשה והירדמויות בלתי נשלטות)
נרקולפסיה היא הפרעה כרונית המתאפיינת בישנוניות יומית קיצונית ובהתקפי שינה פתאומיים ובלתי נשלטים במהלך פעילויות שגרתיות (כגון עבודה, אכילה או נהיגה), לצד קיטוע של השינה [11].
מהם התסמינים הנוספים של נרקולפסיה מלבד ישנוניות יומית?
התסמינים הנלווים כוללים שיתוק שינה (אי-יכולת זמנית לזוז בעת הירדמות או התעוררות משינה), הזיות מוחשיות בכניסה או יציאה משינה וקטפלקסיה – ירידה פתאומית וחולפת של מתח השרירים כתוצאה מהתרגשות (בכי/צחוק) בזמן ערות [11].
מה ההבדל בין נרקולפסיה מסוג 1 לסוג 2?
נרקולפסיה מסוג 1 מתאפיינת ברמות נמוכות של היפוקרטין /אורקסין (מוליך עצבי שהוא חלק ממנגנון הערות במח), הפוגעות ביכולת של הגוף להישאר ער ומתבטאות בישנוניות קיצונית ובהתקפי קטפלקסיה – אובדן פתאומי וזמני של מתח השרירים. נרקולפסיה מסוג 2 מוגדרת בעיקר על ידי ישנוניות יומית והיעדר קטפלקסיה, אבל לא כל מטופל חייב לסבול משאר תסמיני ההפרעה, כגון שיתוק שינה, הזיות, יקיצות מרובות וכו' [11].
איך מאבחנים נרקולפסיה?
אבחון מדויק מצריך ביצוע בדיקת שינה בלילה, השוללת הפרעות נשימה או הפרעת תנועה בשינה, ולאחריה בדיקת חביוני שינה MSLT במהלך היום, המודדת את הנטייה להירדם במהלך היום ואת שלבי השינה (כניסה לשלב ה-REM בשינה) במהלך מספר תנומות [6]. בדיקת השינה הלילית ובדיקת חביוני שינה מתבצעות לאחר שבוע שבו המטופל שומר על דפוסי שינה תקינים ומשך שינה תקין.
היפרסומניה
מהי היפרסומניה אידיופטית? (ישנוניות יתר וצורך מוגבר בשינה)
היפרסומניה אידיופטית היא הפרעת שינה המאופיינת בישנוניות יתר קשה ומתמשכת לאורך שעות היום ובצורך מוגבר בשינה ממושכת. האבחנה מבוססת על שלילת גורמים אחרים לישנוניות – כאשר לא ניתן למצוא שום סיבה רפואית, נוירולוגית או מוחית מוגדרת לישנוניות יתר [12].
מה ההבדל בין היפרסומניה אידיופטית לנרקולפסיה?
שתי ההפרעות עלולות לגרום לישנוניות יומית משמעותית, אך בהיפרסומניה אידיופטית הישנוניות נוטה להיות ממושכת ומתמשכת, ולעיתים מלווה בשינה ארוכה מאוד, בקושי משמעותי להתעורר ובתחושת בלבול לאחר היקיצה. בהיפרסומניה אידיופטית תנומות במהלך היום לרוב אינן מרעננות בעוד שבנרקולפסיה התנומות כן מרעננות. בנרקולפסיה, לעומת זאת, קיימת נטייה מוגברת להירדם במהלך היום, ולעיתים מופיעים גם תסמינים הקשורים לשנת REM, כגון קטפלקסיה – בעיקר בנרקולפסיה מסוג 1, שיתוק שינה או הזיות סביב ההירדמות והיקיצה. האבחנה בין המצבים נעשית באמצעות הערכה רפואית ובדיקות שינה מתאימות [12].
איך מאבחנים היפרסומניה אידיופטית?
האבחון נעשה על ידי שלילת בעיות רפואיות אחרות. מתבצעות בדיקה גופנית מקיפה ובדיקות דם (כגון תפקוד בלוטת התריס), לצד ביצוע בדיקת שינה לילית ובדיקת חביוני שינה MSLT ביום, לצורך מדידת מהירות ודפוסי ההירדמות [4].
ביעותי לילה והליכה מתוך שינה
מהם ביעותי לילה, ובמה הם שונים מסיוטים?
ביעותי לילה הם אירועים חריגים ולא רצוניים המתרחשים לרוב בחלקו הראשון של הלילה מתוך שינה עמוקה, ומתבטאים בצעקות, זעקות או השתוללות פיזית במיטה או מחוצה לה. במהלך האירוע המטופל נותר שרוי בשינה מלאה או חלקית, אינו מודע לניסיונות להרגיעו ורק לעיתים נדירות יזכור את החוויה למחרת בבוקר [13]. התופעה שכיחה בעיקר בגיל הילדות אך קיימת בשכיחות נמוכה גם במבוגרים.
האם ביעותי לילה מסוכנים?
בעיקרון ביעותי לילה עצמם לרוב אינם מסוכנים. עם זאת, הם עלולים להוות סיכון לפציעה גופנית של המטופל או לסביבתו עקב תנועות חריפות ופתאומיות או בעת שילוב הליכה מתוך שינה באותו אירוע [14].
מהי הליכה מתוך שינה (סהרוריות)?
הליכה מתוך שינה היא אירוע חריג ולא רצוני המתרחש מתוך שלב השינה העמוק ביותר (שלב N3). המטופל מבצע פעולות מורכבות כמו ישיבה או הליכה בעיניים פקוחות, כשהוא שרוי בשינה מלאה או חלקית, ללא מודעות וללא כל זיכרון של האירוע למחרת [14].
מתי כדאי לפנות לרופא בעקבות ביעותי לילה או הליכה מתוך שינה?
פנייה לייעוץ רפואי מומלצת אם התופעות מתרחשות בתדירות גבוהה, אם הן מתחילות לראשונה בגיל מבוגר, או כאשר התרחשה פציעה פיזית [13].
הפרעות שינה בגיל המעבר
למה נשים בגיל המעבר סובלות מהפרעות שינה?
נשים חוות הפרעות שינה בגיל המעבר עקב שינויים הורמונליים שמקשים על היכולת להירדם, לצד גלי חום והזעות לילה המשבשים את רציפות השינה ומעוררים אותן פיזית במהלך הלילה. בנוסף, תהליך ההזדקנות הטבעי מעלה משמעותית את השכיחות של בעיות רפואיות כרוניות, הפרעות במצב הרוח ודום נשימה בשינה, אשר פוגעים כולם באיכות השינה [15].
מהם התסמינים השכיחים של הפרעות שינה בגיל המעבר?
התסמינים הנפוצים כוללים קושי להירדם (אינסומניה), יקיצות במהלך הלילה (אינסומניה) שחלקן נגרמות מגלי חום והזעות לילה, יקיצה מוקדמת מדי ותחושת עייפות ותשישות לאורך שעות היום [15].
שאלות כלליות
מתי כדאי לפנות לרופא שינה?
מומלץ לפנות לרופא שינה כאשר הפרעות השינה פוגעות בבטיחותכם (כמו הירדמות פתאומית במהלך נהיגה), כשהשינה אינה מרעננת, כאשר מדווחים אירועים של הפסקות נשימה בלילה, כשיש ירידה בתפקוד במשך היום, כמו בתפקוד המקצועי, החברתי או באיכות החיים [2].
מה זה בדיקת שינה, ואיפה היא מתבצעת?
בדיקת שינה היא בדיקה אבחונית לא פולשנית הרושמת מדדים פיזיולוגיים מגוונים בזמן השינה כגון פעילות מוחית, נשימה וקצב לב. הבדיקה מבוצעת במהלך שעות השינה הרגילות שלכם, במעבדת שינה קלינית ייעודית או בביתכם באמצעות מכשור נייד [5].
האם כל הפרעות השינה מטופלות תרופתית?
ממש לא. הפרעות רבות ניתנות לפתרון יעיל באמצעות שינויי אורח חיים, שיפור הרגלים ותזמון של השינה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT-I) לנדודי שינה. תרופות ומכשירים רפואיים (כמו מסיכות CPAP) מיועדים למצבים ספציפיים בלבד [3].
לקריאה מעמיקה יותר בכל נושא, ראו את המאמרים הייעודיים: נדודי שינה | דום נשימה בשינה | נחירות | הפרעות תנועה בשינה | נרקולפסיה | היפרסומניה | ביעותי לילה והליכה מתוך שינה | הפרעות שינה בגיל המעבר.
מקורות
- https://www.nhs.uk/conditions/insomnia/
- https://www.merckmanuals.com/professional/neurologic-disorders/sleep-and-wakefulness-disorders/approach-to-the-patient-with-a-sleep-or-wakefulness-disorder
- https://www.acog.org/womens-health/faqs/sleep-health-and-disorders
- https://www.nhlbi.nih.gov/health/sleep-deprivation/diagnosis-treatment
- https://medlineplus.gov/lab-tests/sleep-study/
- https://www.nhlbi.nih.gov/health/sleep-studies
- https://www.acog.org/womens-health/faqs/sleep-health-and-disorders
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39324694/
- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38843039/
- https://aasm.org/summary-of-new-clinical-practice-guideline-for-rls-and-plmd/
- https://www.nhlbi.nih.gov/health/narcolepsy
- https://medlineplus.gov/ency/article/000803.htm
- https://www.nhs.uk/conditions/night-terrors/
- https://www.merckmanuals.com/professional/neurologic-disorders/sleep-and-wakefulness-disorders/parasomnias
- https://www.acog.org/womens-health/faqs/the-menopause-years